ינואר - פברואר



22.2.21

הִיזָהרוּ מֵהַאוּזֶרִים 

הורים רבים, עד היום, מלמדים את ילדיהם להיזהר מחיות טרף – אריות, דובים, זאבים, נמרים ותנינים. אבל כמה מילדי העולם באמת צריכים ללמוד להיזהר מהחיות האלו? כמה זאבים ותנינים טרפו למוות בשנים האחרונות בני-אדם בישראל? כלום. ובעולם? שבעים? 

כי חיית הטרף הכי מסוכנת ושהורגת באמת הכי הרבה אנשים, בעולם וגם בארץ, בלי בכלל להשוות לשום חיה אחרת, היא הבן-אדם. בני-אדם הורגים, בכוונה תחילה, לא במקרה או בטעות, פי מיליון ויותר יותר אנשים מכל אלו שאנחנו קוראים להם חיות-טרף  גם יחד. אז הורים טובים צריכים ללמד את ילדיהם להיזהר לא מדובים ולא מזאבים אלא אך ורק מבני-אדם. 

אבל פה מתחילה הבעיה. כי מאיזה בני-אדם להזהיר אותם? איך הם יזהו את האכזריים בינינו? לפי צבע העור? אבל מי צריך להיזהר ממי? לבנים משחורים, או דווקא שחורים מלבנים? אז אולי לפי הבגדים שהם לובשים? ואולי לפי הכובעים שהם חובשים? מה נגיד להם, לילדים, שמי שלא חובש כיפה, מגבעת או קסדה הוא איש רע או מה? 

ונגיד, סתם דוגמה, שאתם מלמדים את הילדים שלכם להיזהר מהערבים. אז הוא צריך להיזהר מכל הערבים, או שיש ערבים טובים שמהם הוא לא צריך להיזהר? ואיך יודעים מיהו הערבי הטוב ומי הרע? לפי הכאפיה? ואם הוא מתחפש ליהודי חובש כיפה כדי לבצע פיגוע מבלי להיתפס, אז ממי בעצם צריך להיזהר, מחובשי הכאפיה או מחובשי הכיפה? קחו למשל את חבר-הכנסת צבי האוזר (תלם-כחול-לבן-דרך-ארץ-תקווה-חדשה). לכאורה הוא נראה בן-אדם לרגיל, מקריח, קצת גבוה, עם משקפיים, עם פרצוף של "לא עשיתי כלום", שאומר "רק לא ביבי", נכון? לא נכון. כי לפעמים הוא בלונדיני בלי משקפיים ולא קוראים לו האוזר, אלא מאוזר או הנדל או מנדל,  אבל גם לו יש פרצוף של תם (להשיג בחנויות המובחרות) וגם הוא אומר "רק לא ביבי, רק לא ביבי", נכון? לא, גם זה לא נכון. כי רק בגלל שני ההאוזרים האלו, צביקה ויועז, ביבי הוא עדיין ראש-הממשלה. 

כי אחרי הבחירות הקודמות הייתה אפשרות, היה לכך רוב, שהכנסת תעביר חוק לפיו מי שעומד למשפט פלילי לא יוכל להיות מועמד לראשות הממשלה, ואז (במקום עכשיו) היינו הולכים לבחירות ונתניהו לא יכול היה להיות מועמד, וכבר מזמן והיה לנו ראש-ממשלה אחר. אבל ההאוזרים הכשילו את זה. כי כדי להעביר את החוק הזה היה צורך בקולותיהם של הערבים. והאוזר ומאוזר העדיפו ומעדיפים את ביבי כראש-ממשלה על פני כך שהערבים יקבעו מי יהיה ובעיקר לא יהיה ראש-ממשלה. הם לא "רק לא ביבי". הם "רק לא ערבים". ויוזמתו הנחרצת של חבר-הכנסת האוזר מן השבוע שעבר שלא לאפשר העברת חיסונים לקורונה לרצועת עזה כדי להעניש לכאורה את החמאס, לא דן למוות את מנהיגי החמאס (בעוד שבחיר-ליבם נתניהו מחסן את בכירי המשטר הסורי), אלא סתם זקנים עזתים מסכנים. בדיוק כמו שההאוזרים דנו אותנו להמשך שלטון ביבי. בשל אותה שנאת ערבים. 

כך שאם אתם "רק לא ביבי", אז אל תצביעו למפלגות של האוזרים. כי הם ביבי באבוהה.    


15.2.21

זה לא ככה בשטחים. זה ישראל ככה

תחת הכותרת "הפיקניק הערבי שחשף את האמת" פרסמה בשבוע שעבר נעה לנדאו בזעזוע עצום ומוצדק את סיפורה של משפחה ערבית-ישראלית, שגורשה, על טפה וזקנה, בשרירותיות ובאלימות מפיקניק שערכה על גבעה בטבע הפתוח, על-ידי שני מתנחלים ושני חיילים שבאו לעזרתם. לדעת לנדאו, "האמת" שחשף האירוע המצולם הזה, היא שהנה "ככה זה עובד בשטחים", וששם, אללי, רק שם כאילו, "היהודים הם אדוני הארץ והערבים מתבקשים לעוף להם מהעיניים".כמה ימים לאחר מכן, החרה החזיק אחרי לנדאו, גם מאמר המערכת של "הארץ" שבו נכתב שהעלאת הצילומים לרשת "חשפה את המדיניות הגזענית בשטחים", ואף הביע תקווה כי "מי ייתן והמעשה יפקח ולו במעט את עיני אזרחי ישראל לראות את המתרחש בשמם מדי יום בשטחים".

אבל זו לא האמת. המעשה המזעזע בגבעה לא חשף את האמת לכאורה על מה שקורה בשטחים ואת קלונם הגזעני של המתנחלים והחיילים בשטחים, כי אם את ערוותה הגזענית המהותית של מדינת ישראל, ומה שקורה בה ומתקיים בה מאז ומעולם. כי זו האמת. זה לא ככה בשטחים. זה ישראל ככה. השקר המוסכם הזה, כאילו בשטחים, רק בשטחים, יש גזענות קשה כלפי ערבים, ואילו בתוככי מדינת ישראל הקטנה של פעם אין דבר כזה, ושבגבולות הקו הירוק אנחנו מה זה מדינה דמוקרטית (ויהודית, למרות הסתירה) הוא לחם חוקם, "האמת" הצרופה לכאורה, של המתקראים כאן "מחנה השלום". השקר הזה מאפשר להם גם להתנגד להלכה לכיבוש בשטחים, וגם לתמוך בפועל בדיכוי העם הפלסטיני בכל השטחים.

האמנם המעשה המדובר בגבעה מתרחש רק בשטחים? כמה פעמים נאסרה כניסתם של פלסטינים ישראלים לפארקים בתחומי ערים "יהודיות", בתירוץ זהה לזה שבו נקטו המתנחלים וחייליהם במעשה הגבעה הנורא, שהפארק, ובמשתמע מכך המדינה כולה, הם "שלנו ולא שלכם"? האם לא אסרה ב-2014 משטרת כרמיאל על "תושבי חוץ", כלומר על ערבי הכפרים שסביבה (כרמיאל הוקמה על אדמותיהם הגזולות) להיכנס לפארק הציבורי שבעיר ולחגוג שם את חג הקורבן שלהם? האם מועצת כפר ורדים - ישוב שבו רוב מוחלט, למעלה מ-60%, הצביעו בבחירות לכנסת ל"מחנה השלום" (העבודה ומרצ) - לא ביטלה ב-2018 מכרז לבנייה בתחומה כי זכו בו "יותר מדי" ערבים?

וכי חברי כנסת ושרי ממשלה לא מאיימים, חדשות לבקרים, על ערביי ישראל, שאם הם לא "יתנהגו יפה", ישראל תגרש או תטרנפסר אותם מכאן? ובג"ץ, "מעוז הדמוקרטיה" שלנו - האם הוא יאפשר למשפחה פלסטינית לחזור לבית הוריה בו גרים עכשיו יהודים בירושלים? לעולם לא. האם הוא יאפשר למשפחה יהודית לגרש ולרשת משפחה ערבית מביתה בירושלים, בו היא גרה כבר עשרות בשנים, כי פעם, אולי, איזה יהודי אחר, קנה את הבית מאיזה ערבי פלסטיני שמעולם לא התגורר שם? בהחלט כן.

נו, אז מה ההבדל בין כל אלו לבין שני המתנחלים ושני החיילים בסיפור הגבעה? זה לא ככה בשטחים. זה מדינת ישראל ככה. ישראל היא מדינה שקמה על אדמתו ובמקומו של עם אחר. והמדיניות הזאת נמשכת ולא פסקה לרגע מאז, בישראל ובשטחים. זו האמת.


8.12.21

מניעת השכלה היא פשע נגד האנושות

בתקשורת וגם אנחנו קוראים, מתוך טעות וטיפשות, לבתי-הספר הממלכתיים ולבתי הספר החרדיים "מוסדות חינוך" כאילו שמדובר באותם סוגים של מוסדות. אבל אלו לא אותם מוסדות. והחינוך שהם מקנים לתלמידיהם הוא לא רק אותו חינוך, אלא הוא חינוך הפוך. במערכת החינוך הממלכתית לזרמיה מחנכים להשכלה וללאומנות. במערכת החרדית מחנכים לבורות ולדלות. 

במערכת החינוך הממלכתית מנחילים לתלמידים  ידע והשכלה וציונות. ואילו במערכת החינוך החרדית, רובה ככולה, מלמדים את התלמידים רק דבר אחד – יש אלוהים בשמיים והוא האחראי הבלעדי עלינו ועל העולם כולו ועלינו, והוא יצילנו מכל צרה (כפי שהוא אכן עשה, ברוך השם, בשואה). וחוזרים ומשננים ולועסים את הדבר הזה, את אותו דבר, ותו לא, ימים וחודשים ושנים על שנים. כמובן שגם מערכת החינוך הממלכתית לוקה באינדוקטרינציה, שזה הרי פירושו של "חינוך", אבל מערכת החינוך החרדית כולה אינדוקטרינציה, חינוך שכולו שטיפת מוח. "מוסדות החינוך" החרדיים למעשה הם גולאגים לשטיפת מוח בשם אלוהים. 

בני האדם התארגנו, מאז ומתמיד, בשבטים ומדינות, כדי שההתארגנויות הללו יספקו לנו את צרכינו החיוניים הבסיסים. לפיכך כל מדינה מחויבת לכן לספק לאזרחיה בטחון, מים, חשמל, ביוב, רווחה וכולי. אבל גם השכלה. כי השכלה הייתה תמיד, ובטח שהיא עכשיו, צורך חיוני בדיוק כמו חשמל, ואולי אף יותר. כי השכלה הייתה תמיד, וקל וחומר שהיא עכשיו, צורך חיוני ומפתח הכרחי לא רק לפרנסה טובה וחיים ברווחה, אלא גם לאיכות חיים, לבריאות ואפילו לתוחלת חיים. ואם אתם לא מאמינים – תבדקו מי משתכר יותר, חי ברווחה יותר, בריא יותר וגם חי יותר, וזה כך בכל מקום ובכל מדינה - המשכילים יותר או הבורים יותר? 

מניעת השכלה, שזה העיקר השני, אחרי ההכרה בקיומו של האלוהים, של מערכת החינוך החרדית, דנה לכן את "הלומדים" בה לא רק לבורות ודלות, אלא גם לאיכות חיים נוראית, לבריאות לקויה, ולעוד חוליים רבים. אבל לא רק בכלואים בה פוגעת מערכת הגולאגים החרדית, אלא גם בחברה, שהיא חלק ממנה. שכן כל גוף אורגני, כולל חברה אנושית, כשאיבר כשלהו בתוכו, כמו למשל הטחול או החברה החרדית, מתנוונים וחדלים לתפקד, הגוף האורגני השלם כולו בסכנה ניוונית. 

ואם אתם שואלים, מהי "השכלה", אז בבקשה, שיקום גוף של מלומדים, בכל מדינה, או של האו"ם, והוא שיקבע מהו המינימום של "השכלה" שחובתה של המדינה הזאת, או של כל מדינה, להנחיל לאזרחיה. אבל ברור שבכל מקום, ובכל תנאי, השכלה תכלול ידיעה של פעולות חשבון בסיסיות, קרוא וכתוב בשפה המקומית ובשפה האנגלית, וידע כלשהו במדעים. תמיד אפשר להוסיף לכך ולהרחיב, אבל בטח לא לגרוע. אז הנה התשובה. 

מניעת השכלה, בוודאי מניעתה במתכוון, היא לפיכך פשע, פשע נגד האנושות. כי לא מדובר פה בפשע כלפי בודדים, אלא כלפי חברות אנושיות שלמות, כלפי האנושות כולה. ומי מכם שאומר לעצמו עכשיו, "אבל אי-אפשר או אסור שנכריח ילדים וילדות ללמוד מה שהם, כלומר שהורים שלהם, לא רוצים?, אז יש לשאלה הזאת שתי תשובות ניצחות: האחת – וכי ללמוד בבתי ספר "רגילים" מה שמלמדים שם זו לא חובה שכופה עלינו המדינה? האם המדינה לא מטילה עונשים על הורים שאינם שולחים את ילדיהם ללמוד במערכת החינוך שלה? אז מה ההבדל פה? אין שום הבדל. וחוץ מזה, אם במקרה אתם בעד גיוס חרדים לצבא, אז לכפות על בני-אדם שלא רוצים בכך להתגייס לצבא, נראה לכם חיוני, אבל להכריח אותם לרכוש השכלה, לא חשוב? והרי אין באמת שום צורך ותוחלת – לא לחרדים, לא לצבא, ולא למדינה – בגיוסם. אבל יש צורך חיוני, גורלי, בכך שהם ירכשו השכלה. אז למה אתם נלחמים לגיוסם ולא נלחמים להשכלתם, הא? 

ודבר שני, ומאוד חשוב – כדאי שנבין ונפנים שמניעת השכלה היא אקט של דיכוי. למנוע השכלה מקהילה שלמה (חרדים, ערבים, נשים) זה אקט של דיכוי בדיוק כמו מניעת מים או חשמל או ביוב מקהילה שלמה (ערבים, שחורים, פליטים). אלו הם אקטים של דיכוי, שמטרתם להשאיר את הקהילות הללו בתנאי חיים ירודים, ולמנוע מהם התפתחות אישית ומוביליות חברתית. ולכן אלו הם פשעים נגד האנושות. דוגמה מובהקת לכך היה יחס שלטון האפרטהייד הלבן בדרום-אפריקה להשכלתם של השחורים. הילדים הלבנים למדו בבתי-ספר שהנחילו להם השכלה "אירופאית", ואילו הילדים השחורים למדו בבתי-ספר נפרדים, שלימדו אותם רק את המינימום הנדרש לצורך עבודתם העתידית בעבודות "השחורות" של בניין, חקלאות ומכרות. והשר לענייני ילידים אז, "אדריכל האפרטהייד" הנריק פרוורד, שהיה לא מכן גם ראש הממשלה, הסביר זאת ואמר במפורש ש"אין שום מקום לילידים בחברה האירופאית [הלבנה] מעבר לסוגים מסוימים של עבודה. אז מה התוחלת ללמד ילד ילידי מתמטיקה, אם הוא לא יידרש להשתמש בה בפועל?". 

מניעת השכלה, אם כן, היא אקט של דיכוי, פשע נגד האנושות, שיש להעמיד לדין כל מי שנוטל בו חלק, באופן ישיר, כמורה או ממנהל מוסד שכזה, או באופן עקיף, במתן תרומות או בהעברת כספי מדינה, למוסדות שמונעים השכלה מילדים וילדות, ולדון אותו לקנסות כבדים, ולתקופות מאסר ממושכות. לכאורה הגיוני. אבל זה לא יקרה. למה זה לא יקרה? כי בעוד שלמדינה יש אינטרס מובהק בכך, הרי שלכמה מן המפלגות בארץ (למשל למפלגות החרדיות ולליכוד. אם כי לא נתניהו המציא את זה, אלא בן-גוריון) יש אינטרס מובהק לשמור על מצביעים בורים ודלים. כי אם חלילה ירכשו השכלה וירווח להם, הם עלולים, כפי שמורים כל המחקרים, לחדול מלהצביע למפלגות הללו, אלא למפלגות מתנגדות, ואז אנה אנו באים? כי בין טובת השלטון לטובת המדינה ברור מה עדיף, נכון?


1.2.21 

מרצ, זו מודעה אנטישמית

דומה שמרצ עושה מאמצים ניכרים, חוזרים ונשנים, כדי למצב עצמה קבל עם ועולם כמפלגה אנטישמית. ואין זה משנה כלל אם האנטישמיות שמתפלקת לכאורה למרצ מדי פעם נובעת מהלא-מודע הבאמת אנטישמי שלה, או שההבלחים האנטישמים של מרצ, שאכן מתגברים עם התקרב הבחירות, הם מודעים ומכוונים למי שהם חושבים שהוא קהל היעד של המפלגה. העובדות הן עובדות. למרצ יש שוב ושוב התבטאויות – בדיבור, בכתב ובתמונה – אנטישמיות למהדרין. אך לפני כשבועיים הציע בכיר מרצ אלוף במיל. יאיר גולן בציוץ בטוויטר למנוע באופן קולקטיבי טיפול רפואי מחרדים (לא מערבים, לא מסטלנים, לא מחברי-כנסת) שמפירים את הנחיות משרד הבריאות. והנה בשבוע שעבר יצאה המפלגה עם כרזת התעמולה שאתם רואים פה בפניכם. ומה רואים בה? רואים בה תמונת תקריב גדולה של גבר יהודי מבוגר בלתי מזוהה (שמו או כל פרט מזהה אחר אינו מופיע בכרזה), אחד מאלו שאנחנו קוראים לו חרדי או "דוס", ומעל לראשו מרחפת באותיות קידוש לבנה אזהרה ש"הוא מסוכן לבריאות", ולמטה חתומה מי שטוענת זאת – מרצ.

ונגיד זאת בבירור – הבחירה של יוצרי המודעה ביהודי בלתי מזוהה היא לא מקרית. היא מודעת ומכוונת. הם לא בחרו, כפי שעשו יוצרי "ארץ נהדרת", ברב מפר ההנחיות המוכר לציבור מן הטלוויזיה, הרב חיים קנייבסקי, שאז ההתקפה עליו היא, כמובן, אישית ולגיטימית. מרצ הנהדרת, לעומת זאת, בחרו בתמונה של יהודי חרדי בלתי מוכר בעליל לציבור החילוני, ובוודאי שלא למצביע מרצ הפוטנציאלים. זה שבדף הפייסבוק שלה ציינה מרצ בצד המודעה שזהו האדמו"ר מוויז'ניץ לא משנה את העובדה שבכרזה עצמה לא מופיע שמו או כל פרט מזהה אחר עליו, והוא בעצם מופיע במודעה כחרדי גנרי, ככל חרדי, לאמור "החרדי", כל חרדי, כלומר כל החרדים מסוכנים לבריאות. 

ולמה זה אנטישמי? כי מבחינה תרבותית היסטורית תמונה אייקונית גנרית כזאת של יעני חרדי היא בעצם תמונה אייקונית של "היהודי", של כל יהודי, של כל היהודים, כולל כותב המאמר הזה  וקוראיו. כי בדיוק כך, בדמות היהודי הבלתי-מזוהה הזאת שבכרזה של מרצ, עם הזקן והפיאות והמגבעת, מצטיירת לגבי מרבית תושבי תבל האירופאים-נוצרים, בטח ובטח בעיני האנטישמים שבקרבם, דמותו של "היהודי", של כל יהודי, של כל היהודים. אף בן-אדם בתבל, כשיראו לו תמונה של ראש מרצ ניצן הורוביץ וישאלו אותו מי זה, לא יגיד "יהודי". מן הסתם יגיד "איש", אולי אפילו "סתם איש". אבל כמעט כל אדם בתבל שיראו לו את הכרזה של מרצ וישאלו אותו מי זה לא יגיד "סתם איש", אלא יגיד "יהודי". אדרבא. בסרט התעמולה הנאצי "היהודי הנצחי" שבו מוצגים היהודים כעכברושים מפיצי מחלות (אתם רואים, מרצ, אתם אפילו לא מקוריים. אמרו את זה קודם, לפניכם), מסבירים לצופים כיצד היהודים מסווים את זהותם האמיתית – קוצצים בפאותיהם, מגלחים את פניהם ומסירים את כיסויי הראש שלהם – ומתחזים כך ל"אנשים רגילים". אבל אל תתנו לזה להטעות אתכם, מזהירים אותנו בסרט הנאצי הזה. אף על פי שהם גילחו עצמם לגמרי וגם הסירו את המגבעות, הם עדיין נשארו אותם יהודים, שכל אחד מהם הוא "מסוכן לבריאות הציבור". 

אני לא יודע לגבי ניצן הורוביץ, ואני יכול רק לשער, אבל סבא שלי, יעקב, שבשמו אני נקרא, נראה בדיוק כמו היהודי בתמונה של מרצ, אולי רק עם מגבעת שונה. ובנו, אבא שלי, אכן קצץ בנעוריו בפאותיו והסיר מגבעתו והיה לחילוני, לסתם איש, ואני כמותו. אבל את הסבא הזה שלי, את היהודי הגנרי הזה של מרצ, שהוצג כ"מסוכן לבריאות הציבור" האירופאי-הארי, ועוד כמה מיליונים כמותו, אולי שמעתם על זה, רצחו הנאצים. וזאת הסיבה, למי ששואל, מדוע המודעה הזאת של מרצ מעוררת בי כאלו חלחלה וזעם. שהרי אם המודעה הזאת של מרצ, כמות שהיא, הייתה מופיעה בכל מקום אחר בעולם, כשהכיתוב "מסוכן לבריאות הציבור" מופיע בה בכל שפה אחרת – צרפתית, הולנדית, אנגלית, גרמנית, ערבית, ספרדית – הייתם גם אתם מתמלאים חלחלה וזעם. אז זה אותו דבר כשזה בעברית, בדיוק אותו דבר. 

וצריך לחזור ולומר – יש הבדל, בהחלט תהומי, בין להכריז שהרבנים, כולל ציון שמותיהם ותמונותיהם, הקוראים להפרת ההנחיות מסכנים את בריאות הציבור, כי זה בהחלט נכון (אם כי ראש הממשלה ושריה שאינם אוכפים עליהם ועל חסידיהם את ביצוע ההנחיות מסכנים את בריאות הציבור לא פחות, ואף יותר, מהם), לבין להאשים בסיכון בריאות הציבור חרדי או יהודי גנרי, כלומר את כל החרדים, או את כלל היהודים. 

ואם כל זה עדיין לא ברור למישהו, אז אתן דוגמה משדה אחר, שדה מוכר וקל יותר לאוהדי מרצ. שהרי לא רק בין החרדים יש מפרי תקנות סדרתיים. גם בין הערבים, נכון? אז תתארו לכם שמפלגה ימנית קיצונית כלשהי (תבחרו לכם חופשי בזאת שאתם הכי מתעבים) הייתה מפרסמת מודעה דומה לזו של מרצ, שבה נראית תמונתנו של ראש מועצה או קאדי בכפר ערבי כלשהו, שאכן מאפשר נגיד קיום חתונות המוניות בכפרו בניגוד להנחיות, עטוי בכאפיה ועם זקנקן קטן, אבל בלי לציין את שמו או זהותו או את הסיבה להופעתו בכרזה, ומעליו הכותרת הגדולה "הוא מסוכן לציבור" ומתחת חתימת המפלגה הדימיונית, נגיד "החזית היהודית". מה הייתם אומרים אז, למראה תמונה של ערבי - כי זה מה שכולם היו רואים, כמו שכולם רואים בכרזה של מרצ יהודי – שמוכרז עליו "מסוכן לבריאות הציבור", כאילו כל ערבי, כל הערבים, מסוכנים לבריאות הציבור. הייתם נסערים אז, מתחלחלים, זועמים, זועקים, ובצדק, לאיזה שפל נוראי הגיע הגזענות של הימין הקיצוני, נכון? אז אותו דבר, בדיוק אותו דבר.    


25.1.21 

בשיא כוחה הציונות הגיעה לסוף דרכה

מי שחושב שהסיבה לכך שישראל הולכת בתוך שנתיים לבחירות רביעיות זו איזו תקלה טכנית, לא יודע איפה הוא חי. ישראל לא הולכת בפעם הרביעית לקלפי בגלל אחוז החסימה, או אחוז השומן הרווי בגבינה, או אחוז המאומתים או אחוז המשוקרים או אחוז המסוכרים. ישראל גם לא הולכת לבחירות רביעיות בגלל השסע בעם או הקרע בין שימי לבן-אל תבורי או בשריר התאומים של אסי בוזגלו. המשבר שמוביל לכך שישראל הולכת פעם רביעית בשנתיים לבחירות הוא לא משבר טכני ולא משבר תקשורתי ולא משבר אישי ולא משבר מפלגתי. 

המשבר הזה הוא סימן, סממן, נורית אזהרה מהבהבת ומייללת של משבר אמיתי, עמוק וחמור, שאנחנו מצויים בו. בשיא כוחה של ישראל - עם מאות פצצות אטום ושבע צוללות, ועשרות גנרלים מופלאים (עד שיפשטו את המדים) ומאות מטוסי F עם מיני מספרים, ואלפי טנקים ורבבות חיילים - אין לאף אחד ממנהיגיה, הקיימים או החליפיים או אלו הרזרביים שבבגאז', או למי מפלגי מפלגותיה, אפילו לא שמץ, לא קורט, לא שבריר, לא גרגיר, לא קמצוץ ולא חרצוץ של רצון או רעיון איך לפתור את הבעיה הקיומית האמיתית היחידה העומדת בפני המדינה ושתכריע את גורלה. 

ואיך יודעים את זה? כמו שכל פסיכולוג יודע מה הבעיה האמיתית של האיש שהגיע אליו לטיפול. הבעיה האמיתית היא תמיד לא זו שבגינה כאילו הגיע המטופל, שבגללה נניח הוא לא ישן טוב בלילה או שמגרד לו בתחת בעבודה. לא. הבעיה האמיתית שלו, ושל מדינת ישראל, היא זו שלא מדברים עליה, שחס ושלום מלהזכיר אותה אפילו במילה, בהברה, באות. זה כמו, ואולי חלקכם מכירים את זה מהבית, המשפחות האלה שבהן האבא מכה מדי פעם את אמא מכות רצח. וזה לא מהשבוע. זה כבר ככה 37 שנה, כל חודשיים-שלושה. אבל על הדבר הזה, שאבא מכה את אמא, לא מדברים במשפחה הזאת מילה. 

מדינת ישראל נמצאת עכשיו במצב האקוטי הזה. בחירות רביעיות בתוך שנתיים, ועל מה אף מועמד ומפלגה לא מדברים ולא מזכירים אפילו במילה באף אחת ממערכות בחירות הללו? את הבעיה הקיומית העיקרית והחשובה מכל - פתרון הסכסוך עם הפלסטינים. על הכול מדברים, רק על זה. וכל-כך למה? למה לא מדברים על זה בכלל? התשובה לכך פשוטה עד מוות. כי לאף אחד מהפוליטיקאים והמפלגות שלנו, שבמובן הזה באמת מייצגים היטב את העם שלנו, שכל חפצו זה לנסוע לדובאי ולשיר קריוקי, אין לא רצון ולא קצה של רעיון איך אפילו להתחיל להתקרב לפתור את הבעיה העיקרית והגורלית לעתיד המדינה ולעתיד ילדינו. אז מה עושים – כלום. סליחה, עושים, עושים. עושים בחירות כל כמה חודשים ובהן אנחנו נקראים להכריע מי יהיה שר הרווחה ומי שר הברזים הבא – שמולי, פיצ'ולי, ביטון, ביתן, ניסנקורן, פופקורן, חולדאי, עכברוני, שלח או פלח. שאולי בסוף, אחרי שכולם ימותו, הם יתחילו לשלם קצבאות לניצולי השואה. 

כי מי שמצביע משפיע, על גודל הפנסיות של חברי הכנסת.


18.1.21          

אתם מזהים שאנחנו בתהליכים? 

חבר הכנסת (מזהה התהליכים) ממרצ, אלוף (במיל') יאיר גולן, העלה ציוץ שבו כתב כי "אם יש חסידויות שמסרבות לציית לחוקי המדינה, אז אולי כדאי שהמדינה תפסיק לספק להם שירותים מסוימים, כגון בריאות בימי קורונה". גולן אמנם מחק את הציוץ, אבל הציע בעצם להטיל עונש מוות קולקטיבי על קבוצת אוכלוסיה, בת עשרות או מאות אלפי אנשים, על שאינה מצייתת לתקנות או חוקי המדינה. אבל גולן השמאלן לא לבד. מצד שני, הדתי-לאומי, עתרו לבג"ץ הוריו של חלל צה"ל הדר גולדין, שגופתו נמצאת ברצועת עזה, בדרישה שיורה לממשלה שלא לספק לתושבי רצועת עזה חיסונים לקורונה, עד שחמאס לא יחזיר את גופת בנם. ושוב חוזר הניגון של הטלת עונש מוות קולקטיבי, הפעם על שני מיליון תושבי רצועת עזה, על כך שמנהיגיהם אינם נענים לדרישת המשפחה וממשלת ישראל. 

וכי מה אשם ילד בן שמונה או קשיש בן 80 מביתר עילית או עזה תחתית, על כך שמנהיגיו אינם מצייתים להוראות ממשלת ישראל? האם בגלל זה דינם מוות? זה מה שאתם דורשים, אדון גולן ומשפחת גולדין? להביא למותם של אזרחים חפים מכל פשע בגלל פשעיהם לכאורה של רבניהם או מנהיגיהם? 

אבל זה לא רק גולן ומשפחת גולדין. ממשלת ישראל, מתברר, מסכימה איתם לגמרי ופועלת בהתאם. הנה, "בתגובה לעתירת משפחת גולדין", כך סיפר לנו החודש "ישראל היום", "הצהירה המדינה שהיא לא תעביר חיסוני קורונה לרצועת עזה עד להשבת גופות החיילים המוחזקים בידי חמאס מאז מבצע צוק איתן". ומה עם נתיני הרשות הפלסטינית, התעקש מישהו ושאל את בג"ץ. למה לא מעבירים להם חיסונים? גם הם חייבים לנו איזה גופה? "לא, מה פתאום", ענתה המדינה לבג"ץ נעלבת מעצם השאלה, "דווקא העברנו להם חיסונים". כמה? מאה. מאה. זה 20 בקבוקונים כאלו, אתם יודעים. זה בדיוק כמו לא להעביר חיסונים בכלל, אבל בתוספת מנה גדושה של רשעות. 

ד"ר אביעד הכהן, מי שייצג את משפחת גולדין בעתירה, טוען שאי מתן חיסונים לתושבי עזה "איננו ענישה" כלל, ודאי שלא "ענישה קולקטיבית". לדבריו, כל בר דעת מבין שיש "הבדל תהומי בין פעולה אקטיבית, כמו הריסת בתים, סגר וכתר בתחומי המדינה, לבין הימנעות מעשיית פעולה מחוץ לשטח שבשליטתה, שהמדינה אינה חייבת בה כלל". אתה יודע מה, מר הכהן, ניקח את הטענה שלך למחוזות אחרים, בלי חרדים ובלי פלסטינים. נניח שצבא כלשהו, מקומי או כובש, מטיל מצור, ולא חשוב למה, על כפר צ'כי כלשהו, נקרא לו נגיד בשם הסתמי לידיצה, ומן התושבים בכפר נמנעת הגישה למים. אבל לא הצבא שולט בכפר. לתושבים יש ועד ששולט בו, והוועד מבקש מהצבא שכיתר אותם שיספק מים לשתייה. והצבא אומר "לא, עד שלא תסגירו לנו את ואצלב ואת האוול - לא תקבלו מים, או לחילופין תקבלו בינתיים כל יום שלוש כוסות מים". זו ענישה קולקטיבית או לא? זה עונש מוות קולקטיבי ברור וחד-משמעי. 

אז אם אתם לא מזהים תהליכים, תביטו במראה. הם שם.


11.1.21            

מי יהיה הגנץ הבא של ישראל?

הבחירות האלו, גם הבחירות האלו, כמו אלו שקדמו להן, הן קרקס. אבל בעצם אין כבר קרקסים. כי במדינות נאורות, כמו זו שלנו, אסור יותר לעשות הצגות עם חיות - אריות, דובים, אריות, קופים, כל אלו. זה פוגע בחיות, מתעלל בהן, משפיל אותן, אז זה אסור. אז במקום קרקס יש לנו היום "תוכניות ריאליטי", ששם, במקום בחיות, פוגעים, משפילים, מתעללים ומקרקסים בני אדם. ולהתעלל, לפגוע ולהשפיל בני אדם זה מותר. מה אנחנו, חיות? לא. וגם משלמים לנו הרבה כסף, אז יאללה, תתעללו חופשי. זה כיף וגם אחלה רייטינג. אנשים אוהבים התעללות בבני אדם הרבה יותר מהתעללות בדובים או בפילים.

לכן הבחירות הללו הן לא קרקס, הן תוכנית ריאליטי. למעשה שתי תוכניות ריאליטי, במקביל, בשני ערוצים. ובשתי התוכניות התוצאות הן תמיד אותן תוצאות. כי ככה אנחנו אוהבים את זה. כי זה נותן תחושת של יציבות ובטחון, שהנה הכול אותו חרא, ברוך השם. הריאליטי הראשון, הקבוע, קרוי "הישרדות", ובו מצליח בכל עונה (התוכנית משודרת עכשיו פעמיים בשנה) המתחרה בנימין נתניהו, המכונה טילטיל, לנצח שוב ושוב נגד כל התחזיות והסיכויים והאפסים. הוא אוכל 300 ג'וקים או שותה שמונה ליטר שתן נאקות בפחות מ-30 שניות, ונבחר כל פעם מחדש להיות ראש ממשלה. הריאליטי המקביל, המתחרה, נקרא "מי יהיה הגנץ הבא של ישראל?" ושם מתחרים בכל פעם צעירים אלמונים וחסונים, שאיש לא שמע עליהם ושמגיעים משום מקום, בדרך כלל מתל-אביב, מי מהם יהיה הסמרטוט הבא שיצטרף, בהסכם חתום כדת וכדין, כלומר ללא תנאי, לנתניהו, ואז יאפשר לטילטיל הנ"ל להיות ראש ממשלת ישראל לעוד שבועיים או חודשיים או שנתיים, ויתפוגג חזרה אל האלמוניות ממנה בא. וטילטיל יילך שוב לבחירות חדשות, כלומר לנצח שוב ב"הישרדות", ויקים שוב ממשלה ללא תנאי, בהסכם חתום שלא שווה כלום, עם זה שינצח הפעם ב"מי יהיה הגנץ הבא של ישראל". ואז הוא יקים שוב ממשלה בראשותו לעוד שבועיים, חודשיים, שנתיים, וחוזר חלילה, כנראה עד סוף הדורות. 

אז הנה הקרקס מתחיל, ומאחורי הקלעים של "מי יהיה הגנץ הבא של ישראל?" כבר מתחממים הצעירים חטובי השרירים גדעון סער, נפתלי בנט ורון חולדאי ואולי עוד כמה אלמונים, ומתאמנים באכילת כלבי רועים, בליעת קיא טרי של צלופים, שתיית שתן צפרדעים, ליקוק בבונים, קפיצות לולייניות מעל עזים, הליכה על חבל מתוח מעל תאומים זהים, מריחת לשלשת ציפורי נוד, ועוד כל מיני דברים שדרושים כדי להצליח בפוליטיקה. אין צורך בכל האימונים הללו. זה סתם חארטה. כל מה שצריך זה להתאמן בלהגיד לפני הבחירות "לעולם לא אשב בממשלה עם או תחת ביבי ולא אשחה בפיפי של ביבי", ומיד לאחר הבחירות להגיד "אבל העם אמר את דברו, ובנסיבות שנוצרו אני חושב שהדבר הטוב ביותר שאני יכול וצריך לעשות למען עם ישראל זה לשבת עם ביבי, ללקק לו את התחת בנחישות וברגישות ולשתות את השתן שלו לשוכרה". מה אתם צוחקים? הבדיחה פה היא עלינו, על חלבוננו ועל חשבוננו.


4.1.21 

הציונות היא מפלטו של הנבל

"סמל הציונות ואהבת ישראל ללא תנאי כך" - כך הגדיר בשבוע שעבר אמנון לורד, מבכירי הכותבים של הימין הביביסטי, את ג'ונתן פולארד מעל דפי "ישראל היום", עם נחיתתו כגנב בלילה בישראל. אבל פולארד ריגל עבור מדינת ישראל (בארה"ב, ידידתנו הענקית) לא מציונות ולא מאהבת ישראל. הוא עשה זאת משתי סיבות אחרות לגמרי: האחת, ואולי העיקרית, היא אישיותו התמהונית משהו, שגרמה לו לחפש הרפתקה "מסוכנת" שתהפוך אותו לכאורה ל"איש חשוב". והשנייה, המשנית, בצע כסף, שהוא קיבל מישראל, והרבה. רק אחרי שמדינות כמו סין, אוסטרליה ופקיסטאן הבינו כנראה עם מי יש להם עסק וסירבו לקנות ממנו (על-פי פרסומים זרים) את הסחורה שהציע להם, נהפך פתאום פולארד לאוהב ישראל ופנה למי משליחיה בארה"ב. אלו מיהרו לקנות את הלוקש בלי להבין עם מי ולתוך מה הם נכנסים.

הרווחים המודיעיניים של ישראל מסחורתו של פולארד לא היו בחינת גיים-צ'יינג'ר שאין בלתו, אבל הנזקים שגרמו הוא ומפעיליו האווילים לישראל וליהדות העולם הם עצומים לאין שיעור. ראשית, בניגוד להוראות מפעיליו, שלא להתקרב בשום אופן לשגרירות הישראלית, פולארד נמלט דווקא לשם כשנחשף. הוא אמנם גורש משם, אך בכך חשף את העובדה, שעד אז לא היתה ממש ידועה לעוקבים אחריו, שהוא מרגל למען ישראל. אכן אהבת ישראל למופת. שנית, וגרוע מכך בהרבה, עצם הפעולה וההפעלה של אזרח יהודי, עובד מערכת הביטחון של מדינה ידידותית כארה"ב, ועוד שלומיאל כפולארד, חשפה את יהדות העולם לטיעון האנטישמי עתיק-היומין שהיהודים הם בעלי "נאמנות כפולה" - למדינת היהודים יותר מאשר לארץ שבה הם אזרחים. פולארד ומפעיליו אישרו ואוששו את טענותיהם של האנטישמים, וגרמו בכך ליהודי העולם עוול ונזק נוראים. 

מצד שני אולי זה דווקא טוב לציונים. אולי הם שמחים בזה. כי גם הם מאמינים, כמוהם כאנטישמים, שיהודי העולם צריכים להיות נאמנים קודם כל לישראל, ורק אחרי זה למדינות שהם הם חיים ואזרחים, כמו ארה"ב, צרפת, בריטניה וכולי. מהבחינה הזאת האנטישמיות והציונות הם שני צדדים של אותה מטבע. 

בסופו של דבר, רק מעצרו והעמדתו למשפט של פולארד הוציאו ממנו פתאום לראווה את זהותו היהודית והציונית שלו - שעד אז התבטאו, כמעט כמו אצל כל בחור יהודי אמריקאי בקצת ביקורים בארץ ולא הרבה יותר מזה - כמוהו כאחרון הערסים שדרס ילדים למוות, שמופיע למשפטו כשכיפה שחורה לראשו וספר תהילים בידו. והתמונה שבה ראש ממשלת ישראל בא, בחסות החשיכה, לקבל את פניו של האיש הזה ולמסור לו במו ידיו את תעודת הזהות הישראלית שלו, רק מחזקת את העובדה העדכנית שהציונות היא מפלטו של הנבל. בתנאי כמובן שהוא יהודי.  כך נכנסים לפה, ומתקבלים על ידי מדינת ישראל בזרועות מחבקות, יהודים נרדפים מן העולם כולו – רמאים, נוכלים, גנבים, זייפנים, דורסי-ילדים, אנסים, פדופילים, ובעיקר המון-המון חולי קורונה מאומתים.