28.2.22

כל מה שמדינה צריכה: אלוהים ופצצה

הסיקור הרצוף בערוצי הטלוויזיה של הפלישה הרוסית לאוקראינה הוא בדיחה. בכל אחד מהערוצים מסתובבים שליחים בערי אוקראינה ומדווחים לנו משם על מלחמה שהם לא רואים ולא מראים ושאין להם מושג היכן וכיצד היא מתרחשת. במקום זאת הם משוטטים ברחובות ובתחנות רכבת, ומראים לנו אנשים יושבים, קמים, הולכים, רצים, נוסעים, ומראיינים אותם על כך ושגם להם, כמו הכתבים, אין מושג מה קורה ומה יהיה. אה, והם מסכמים כל הזמן ששומעים הדי פיצוצים ו"בחזרה אליכם לאולפן".

ובאולפנים יושבים המומחים – לפוטין, לביידן, לרוסיה, לאוקראינה, לנאט"ו, לאונסק"ו, לביטחון, לכלכלה, לבנקים ולטנקים. וגם להם, כמו לאזרחי אוקראינה ולכתבים שם, אין מושג מה קורה ומה יהיה. ולמרות זאת, הם מסבירים לנו בדיוק מילימטרי מה קורה ומה יהיה ושאי אפשר לדעת מה קורה ומה יהיה.

למרות הבלבול והערפול והטמטום והטשטוש, לכולם יש כבר מסקנה נחרצת שהוכנה מראש לכל מקרה - יהיה זה התקף פרקינסון או התקפת טילים או בלבול ביצים. והנה כבר כל קושמרו וקוקוריקו מזמר את הפזמון כאילו זכה באירווויזיון - ישראל צריכה להיות מוכנה להגן על עצמה בכוחות עצמה / ישראל צריכה להיות מוכנה להגן על עצמה בכוחות עצמה / ישראל צריכה להיות מוכנה להגן על עצמה בכוחות עצמה. ומי אם לא הנביא הראשון בציון, הקורא בכיפה, עמית סגל, הוא זה שמנסח את התובנה החבוטה הזו בשנינות פשטנית ומרהיבה ומצייץ כתוכי בן-תורה ש"אין לנו על מי לסמוך אלא על אבינו שבשמיים ועל צבא ההגנה לישראל".

רגע, ומה היה בשואה? אה, נכון. היה אלוהים, אבל לא היה לו צבא. ואלוהים בלי צבא זה כמו טנק בלי תותח, כמו רובה בלי קנה, כמו חרב בלי גרב. אז בגלל זה. נכון. אבל רגע, רגע, אוקראינה לא סומכת על צבאה? סומכת, סומכת, אבל אין לה אלוהים כמו שלנו. ומה אם רוסיה, נגיד ביחד עם איראן וסין, יפלשו לישראל? נהדוף ונביס אותם בגלל שאבינו איתנו וצבא ההגנה הוא שלנו?

ובכל זאת, יש משהו נסתר במשוואה הנחרצת הזו. יש פה איזה נעלם וחבוי. חסר כאן איזה נתון. אבל מהו? איך נבין? כיצד נדע? הא! הנה! נתמזל מזלנו, או שמא שוב אבינו הטוב התערב לטובתנו! השדרן-פרשן אריה גולן אמר את הדברים באולפן "השבוע" של "כאן 11" במילים ברורות הצורבות כל נפש יהודי באשר היא הומיה: "יש עובדה אחת שמגינה עלינו. אומרים, יש שמועה, שיש לנו כל מיני חומרים במרתפים שמבטיחים את קיומנו. עם מדינות גרעיניות לא מתעסקים. אוקראינה ויתרה על כל הגרעין שלה כדי לקבל את העצמאות ב-94'. עם מדינות גרעיניות לא מתעסקים. כנראה שאיתנו, אם השמועות נכונות, לא יתעסקו. זה מה שמחזיק אותנו".

עכשיו הבנתם? זה לא אבינו שבשמיים וצה"ל. זה אלוהים ופצצה. זה כל מה שמדינה צריכה כדי להגן על עצמה וכדי שלא יתעסקו איתה. אלוהים ופצצה. כמו שיש לצפון קוריאה. כמו שיש לנו. וכמו שאיראן רוצה. צודקים האיראנים, הא?

 

21.2.22

והפעם ב"הישרדות": בורא עולם בברית עם אודליה 

ערוץ 13, הישרדות VIP, פרק 41. עוד דו-קרב לחיים ולמוות. הפעם בין לִיָה לאָלָה. הן צריכות להניח כדורים על מסלול הנשפך לשולחן נטוי ולתפוס אותם באחת מהיציאות. הראשונה שלא מצליחה לתפוס כדור והוא נופל על החול - מפסידה. אם אלה מפסידה - לא נורא, יהיה לה עוד צ'אנס. אבל אם ליה מפסידה - אמא'לה, היא מודחת סופית מהמשחק.

אבל זה לא כל הסיפור. ברקע רוחשת, עוד מהפרק הקודם, דרמה, שלא לומר טרגדיה קורעת לב: מתברר שליה ניצחה בדו-קרב וניצחונה זה מנע מאודליה לראות סרטון עם הילדים שלה. ועל כך אודליה הנפגעת לא שוכחת לליה המרשעת. לפיכך, היא אומרת בראיון ערוך המשודר תוך כדי הדו-קרב: "מבחינתי ליה לא חוזרת למשחק. יש בורא-עולם, אבא שבשמיים, שומע כל תפילה, כמו שהוא הביא אותי עד לפה, והוא הלך איתי צעד צעד, גם בצעד הזה הוא יהיה איתי".

ואכן, הפלא ופלא, ליה מפסידה ומודחת מהמשחק. יש אלוהים! "ביקשתי מבורא עולם", הסבירה אודליה בעוד ראיון איך זה קרה, "אמרתי לו, בורא עולם, קח את הדמעות שלי. אני רוצה שיהיה צדק. והדמעות לא שבו ריקן (הטעות במקור)".

ושוב חוזרים לדו-קרב שכבר הוכרע ועכשיו אודליה כבר מודה, תרתי משמע, שזה הכול בגללה. "כן, מודה שביקשתי מבורא עולם שיעשה צדק". ואיש או אישה שם על הסט לא פוצה פה. אף אחת. גם "השמאלנית החילונית" לא אומרת שלפי דעתה אין בכלל בעולם בורא עולם. ואף אחד לא תוהה למה זה בורא עולם הכול יכול הזה מתעסק בשטויות והבלים כמו לעזור לאודליה לדפוק את ליה בתוכנית ריאליטי ישראלית שמצולמת בפיליפינים.

וכך זה משודר בטלוויזיה, בערוץ מיינסטרים מסחרי. כאילו באמת יש בורא עולם, שהוא עד כדי כך קטנוני או מטומטם, או גם וגם, ושגם אין לו מה לעשות בחיים אלא להיענות לתפילתה של אודליה להפיל לליה את הכדור. וכל זאת, כדי שערוץ 13 בישראל יוכל למכור לצופים שלו יוגורטים בטעמים דמויי פירות של תנובה או שטראוס או טרה או חרא. מצד שני, אולי לבורא עולם יש מניות של שטראוס או שהוא שותף עם הסינים בתנובה. לך תדע.

בורא עולם - האיש או מה שהוא לא יהיה - שהמציא את העם היהודי, שהוציא את ישראל ממצרים, שעשה נסים לאבותינו, שמנע במו ידיו את רצח ששת מיליוני היהודים בשואה (אה, סליחה, פה זה היה דווקא ההיפך, אבל לא משנה), שהחזיר את עם ישראל לארצו והקים את מדינת ישראל, שניצח את כל צבאות ערב כמה וכמה פעמים, הכול-יכול הזה - חסר לו בעיות לפתור ויהודים להציל חוץ מלעזור לאודליה לנקום בליה בהישרדות VIP?ואיך בכלל הוא עשה את זה? איך הוא ידע מה אודליה מבקשת? ואיך הוא באמת גרם לליה להפיל את הכדור לחול לפני אלה, כאילו הוא אורי גלר, הא? הרי אין לו מחשבים, אפילו טלוויזיה אין לו. כי אם הייתה לו, אז הוא בעצמו היה משתתף בהישרדות VIP ומנצח גם את אודליה וגם את ליה. לא ככה?

איך? למה? עד מתי תימשך מגפת הטיפשות?


14.2.22

רק אנחנו בני-אדם, כל השאר זבל

כמעט בכל מדינה בעולם, כששוטרים או חיילים תופסים זקן בן 80, מבלי שנחשד בדבר, כופתים אותו, סותמים את פיו וזורקים אותו באיזה חור בקור וכך גורמים למותו - זה נקרא "רצח" או לפחות "הריגה" והמבצעים מועמדים לדין. אצלנו קוראים לזה "פגיעה בערכי צה"ל" וההורגים ננזפים בנו-נו-נו או מודחים לעבודות מטבח. ובכלל, אם אותו זקן לא היה במקרה אזרח אמריקאי, אלא סתם פלסטיני מחורבן רגיל - אפילו המעט העלוב הזה לא היה קורה. מן הסתם, דובר צה"ל היה מדווח לנו שהוא מת מסיבה שלא הובהרה ובכך הייתה תמה הפרשה.

אבל בגלל אזרחותו האמריקאית של עומר עבד אל-מג׳יד אסעד, הרמטכ"ל כוכבי הטריח עצמו אל שגריר ארה"ב בישראל והתנצל על ההריגה. לא הרמטכ"ל ולא איש בשרשרת הפיקוד הצבאית או המדינית של ישראל טרח להביע צער או להתנצל בפני משפחתו של אסעד. ורק אזכיר כאן שאחרי הטבח שעשה חייל ירדני בנערות ישראליות, הטריח עצמו המלך חוסיין ובא לבית של כל אחת מהמשפחות השכולות, כרע ברך בפניהן וביקש את סליחתן. עוד ערבי מחורבן.

הסלחנות העצמית שלנו למעשי הזוועה שמבצעים חיילינו בשטחים היא כה עמוקה, עד שעיתון "הארץ", המתנגד לכאורה לכיבוש, טרח וסיפר בכתבת ענק כי גדוד "נצח יהודה" הוא מיליציה פיראטית שהתפתחה מתחת לאף של צה"ל. יעני מבלי שהצבא התכוון לכך. האומנם? לא. צה"ל מציב, ולא במקרה, בתפקידי הקילגוס בשטחים חטיבות, גדודים ויחידות המאוישים בחיילים מתחתית הסולם הכלכלי-חברתי (כפיר, מג"ב, נצח יהודה). אתיופים, דרוזים, צ'רקסים, מזרחים משכבות חלשות, חרדים, עולים חדשים וכאלו. שיטת הממשל הזו על הקרויים "ילידים" לא הומצאה בישראל. זוהי שיטת שלטון קולוניאלית עתיקת-יומין, שבה מומלכים על הנתינים "שבטים מקופחים" כדי שיעשו בהם שפטים מבלי שהאדונים הלבנים ייאלצו ללכלך, חלילה, את ידיהם העדינות בחרא ודם. זה גם מה שצה"ל עושה.

לפני כשבועיים נהרגו שני קציני צה"ל בידי קצין מיחידתם. אסון כבד. בשבוע שבעבר נהרגו שני פועלים פלסטינים בקריסת פיגום בקומה ה-42 בבניין בתל-אביב. גם זה אסון כבד, לא?אלא שההבדל בין הסיקור התקשורתי של שני המקרים הנוראיים והמיותרים הללו היה כמו בין שמיים וארץ. במקרה של מות היהודים סיפרה לנו התקשורת כל פרט על חייהם וליוותה ימים רבים את המשפחות השכולות במסע אבלן. במקרה של מות הפלסטינים, התקשורת רק סיפרה שזה קרה, הזכירה אולי את שמותיהם, ציקצקה שזה לא בסדר שקורים דברים כאלו, וזהו. לא סיפרו לנו מאומה על חייהם ובוודאי שלא ליוו את משפחותיהם. ולמה? מה ההבדל? שהללו חיילים ואלו פועלי בניין? והרי כשקרס לפני כשנתיים וחצי מנוף ביבנה ונהרגו ארבעה פועלים יהודים, גם אז הסיקור נראה אחרת לגמרי.

ההבדל ביחס למתים הוא לא במקצוע אלא בלאום. כי ככה זה בעינינו, היהודים - אנחנו בני אדם והפלסטינים לא. ועד שלא נבין שגם הם בני אדם, לא נהיה גם אנחנו בני אדם.

7.2.22

עזבו את השופטת כרייף. ומה עם השופט הרבסט?

בעוד כל העולם, אשתו, בן-זוגה וארצנו הנהדרת עוסקים בעניינה של השופטת המודחת אתי כרייף שהוחשדה כי הגיעה לכאורה לכס המשפט באמצעים מיניים-חבריים, מסר בשידור חי נשיא בית משפט השלום המכהן בירושלים, השופט שמואל הרבסט, את גזר דינו של השר והח"כ לשעבר אריה דרעי, שהואשם בעבירות מס חמורות.

השופט הרבסט קיבל את הסדר הטיעון ככתבו וכלשונו, כולל העונש שנקבע בו, לאחר שמצא אותו "מאוזן וראוי". אלא שבסיפא של נימוקיו טרח השופט המכובד להוסיף, כך השתמע לכאורה מדבריו, שדרעי אף נטל על עצמו מרצונו עונש נוסף. "הנאשם התפטר מכנסת ישראל", אמר. "מדובר באדם שעומד בראש מפלגה גדולה, מדובר באדם שהשליחות הציבורית והחיים הציבוריים מלווים אותו למעשה מגיל צעיר, אפילו צעיר מאוד, והדבר הזה הוא דבר שצריך לקחת אותו בחשבון. הנאשם התרחק ממוקדי כוח בעקבות הדבר הזה".

ולא רק זאת, אלא שהשופט אף הצליח למצוא טוהר מידות מזכך במעשיו של דרעי וציין לשבחו כי הוא "אכן עזב את החטא, ויש להניח שגם הקפיד להסירו ממחשבתו, וזאת נלמד מקורותיו בשני העשורים האחרונים, במהלכם לא נרשמו לחובתו הרשעות נוספות, לא בתחום הזה ולא בתחום אחר".

זו בדיחה או מה? הרי כבוד השופט הרבסט איננו מזרחי רחמנא ליצלן, וגם לא אישה חס וחלילה, ולא מהפריפריה שלא נדע, ולכאורה לא שכב עם אף אחד או אחת כדי להתמנות לתפקידו, בו הוא נושא כבר שמונה שנים. באחרונה אף מונה לנשיא בית משפט השלום בירושלים. אז הכיצד הוא מסוגל לומר דברי הבל כפולים ומכופלים שכאלו?האם אדם, שר וחבר כנסת לשעבר בישראל, שאך לפני 20 שנה הורשע בקבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים ונידון לשלוש שנות מאסר, ועכשיו שוב הורשע, על ידי בית המשפט בעצמו, כבוד השופט, בעבירות מס חמורות - האיש הזה הוא באמת בעיניך אדם ש"עזב את החטא" ו"הקפיד להסירו ממחשבתו?". ואם כך, מה איתנו, מרבית אזרחי ישראל, שמקסימום משלמים פעם בשנתיים קנס על חנייה שלא כדין? האם אנחנו פה הפושעים?

ומה זה השטויות האלו על כך שדרעי ויתר כביכול על המשך חייו הציבוריים? הוא לא אמר את זה ולא הסכים לזה בהסדר הטיעון הזה. כל מה שהוא הסכים ועשה זה להתפטר מחברותו בכנסת. והוא לא עשה זאת כדי לעזוב את החיים הציבוריים, אלא כדי להימלט מקלון דווקא כדי לחזור לחיים הציבוריים בבחירות הבאות.

והרי הדברים הללו אינם בגדר סוד מדינה. כל זה נאמר שוב ושוב בכל אולפן על-ידי כל שרקי ושרקרק, ונכתב בכל עיתון על-ידי כל בדל כספית ורמץ אבץ. אז מה, כבוד השופט לא יודע לקרוא או לצפות? והרי בתוך, ויש אפילו האומרים – בקרב, עמכם אתם השופטים יושבים, לא? כנראה באמת שלא.

ואכן, לא חלף יום מגזר הדין המנומק והמטופש של השופט הרבסט, ודרעי עשה מנימוקיו חוכא ואיטלולא, שלא לומר סמרטוט רצפה. אבל את השופט הרבסט, להבדיל מהשופטת כרייף, לא ישימו חלילה לבוז וללעג. לא בארץ נהדרת ולא בארץ מחורבנת.


31.1.22

נערי הגבעות פורעים ברשות, בסמכות ובשליחות

לפני כשבועיים רעשה קצת הארץ. אפילו בחדשות הטלוויזיה הראו תמונות. פורעים יהודים רעולי פנים תקפו נוטעי עצים בשטחים. נו, כן. אז מה קרה? על מה קמה הזעקה? על כך שהפורעים לא הסתפקו הפעם בכיסוח ערבים, אלא כיסחו ראשים גם של כמה יהודים שהשתתפו בנטיעות הללו. על כך קמה הזעקה.

ואכן, העובדה שלא רק יהודים-ישראלים, אלא גם ערבים פלסטינים הותקפו בפרעות הללו, נמחקה מהדיווחים ומהתודעה, והמגנים והמזדעזעים דיברו רק על "תקיפת מפגיני השמאל", קרי היהודים. ויזדעקו כולם: "אללי! הם חובטים גם ביהודים! זוועת אלוהים!" מיד קפצו שרים ואלופים וראשי מועצות וממשלות, כמו תמיד כשמקרים כאלו מצולמים, וגינו כולם את "המעשים הנפשעים" של "הקיצונים", וקראו למשטרה לתפוס אותם ולמצות עמם את הדין.

כרגיל, אף חשוד לא נעצר ושום דין לא מוצה ולו כזית. וזה לא במקרה. מדי שנה מתבצעים בשטחי הגדה המערבית פרעות שכאלו, של יהודים בערבים, בעשרות ובמאות. והנה, הפלא ופלא, למרות כל הגינויים החריפים והקריאות הנמרצות למיצוי הדין, בכמה מן המקרים הללו נעצרים בכלל חשודים? נחקרים? מובאים לדין? מורשעים? נקנסים? נשלחים למאסר? באפס או בשואף לאפס מכלל מאות הפרעות הללו. המגנים מגנים, והפורעים פורעים, ואיכשהו אף פעם לא נתפסים.

הנה דוגמה קטנה, שכבר כתבתי עליה כאן מזמן. מעשה שאירע באפריל 2020, בעיצומו של הגל הראשון של הקורונה, ובו כ-20 נערי גבעות לא רעולי פנים ולגמרי מזוהים ואף רשומים, נחשפו לחולה מאומת ונשלחו לבידוד במלונית בירושלים. בהגיעם למקום, הם סירבו להיכנס אליו או למקום אחר שהוצע להם. הם שיברו את האוטובוס שהסיע אותם וברחו. המשטרה תפסה אותם והם הועברו למאהל שהקים צה"ל במיוחד עבורם על גבעה מבודדת, וגם סיפק להם אוהלים, מיטות, מזרונים, גנרטור, סולר, מזון ומים, והותיר אותם שם ללא שמירה או השגחה. אחרי יומיים הם תקפו באלימות קשה שלושה פלסטינים שבאו לאזור לעשות פיקניק והציתו את מכוניתם. לאחר מכן ברחו מהמקום כשהם נוטלים עמם, כלומר גונבים, את כל הציוד שסיפק להם צה"ל.

גם אז כמובן, וכרגיל, נשמעו הגינויים החריפים הרגילים, למשל מפי הרב חיים דרוקמן וכבוד שר הביטחון נפתלי בנט, שקראו כמובן למצות עם הפושעים את הדין. "ומה קרה מאז, בחלוף חודש?", כתבתי אז, "האם מישהו, ולו אחד מהצעירים הללו (זהות כולם ידועה) נעצר, נחקר, הועמד לדין, קיבל קנס, הועמד בפינה, נשלח להירשם במזכירות, נדרש להביא את ההורים לשיחה עם האלוף, התבקש לכתוב מאה פעם זה לא יפה לגנוב אוהלים? משהו? לא. מה פתאום? לא כלום. שום דבר".

מאז חלפה עוד שנה וחצי וכלום לא קרה ודבר לא נשתנה. כל הגינויים וההבטחות למיצוי הדין, אז ועכשיו ובכלל, הם חרטא ברטא, מס שפתיים. הפרעות מצד נערי הגבעות למיניהם נעשים ברשות ובסמכות (מונח שטבע אברהם שלום, ראש שב"כ לשעבר, להצדקת רציחתם של שני צעירים פלסטינים שחטפו אוטובוס בקו 300 ונלכדו חיים) ובשליחות המדינה, הצבא והקב"ה, למען המטרה הקדושה של "ארץ ישראל לעם ישראל". וזאת כל התורה בחבטת אלה.


24.1.22

כדור הארץ שייך לעם ישראל

טיסה של "יונייטד" מניו-יורק לתל-אביב שבה על עקבותיה לאחר ששני נוסעים ישראלים התעמתו עם צוות המטוס. "הם התיישבו במחלקת עסקים", סיפר אחד הנוסעים, "וכשביקשו מהם את הכרטיסים המתאימים הם לא הציגו. התחילה מהומה שבעקבותיה הקברניטה פנתה לאחור והחזירה את המטוס לניו-יורק".והרי כולנו מכירים את זה היטב מחיינו בישראל. בתור, בכביש, בחנייה, בכל מקום - אנשים תופסים מקום לא להם, וכשמישהו מעז לבקש מהם שיחזרו למקומם מתפתחת מהומה עם קללות, דחיפות ומכות. כי התפישה הישראלית היא שהמקום שתפסנו הוא שלנו. כי "היינו פה קודם" ומי אתה בכלל שתגיד לנו איפה לעמוד? ואיפה היית בצבא, הא? ויש בורא-עולם, ברוך השם, ואנחנו עברנו שואה ויאללה תתחפף.

אבל למי שנדמה שזה לא "אנחנו" כאלו, אלא קומץ של "אחרים". לפי הדעה הקדומה החביבה עליכם. הגיע הזמן לומר שההתנהגות המגונה הזו, לפיה הכול שלנו ומגיע לנו, היא ישראלית במהותה. כך מתנהגת מדינת ישראל. ובהתאם לכך מתנהגים גם אזרחיה.

קחו כדוגמה את "המאחז הבלתי חוקי" אביתר. לפי ויקיפדיה, הוא הוקם במאי 2021, אך פונה ב-2 ביולי אותה שנה. לפי "הארץ", ב-10 בדצמבר נהרג פלסטיני מירי חי של צה"ל בהפגנה השבועית נגד אביתר סמוך לכפר ביתא, שעל אדמותיו הוא כנראה יושב, וכי "זהו ההרוג הפלסטיני השמיני מאז חודש מאי בהפגנות נגד המאחז".רגע, אז המאחז פונה או לא פונה? מה, הפלסטינים מפגינים ונהרגים סתם מול מאחז שלא קיים? גם בפרק בסדרה של צופית גרנט בשבוע שעבר לא נאמר דבר על כך שהמאחז פונה. אז ויקיפדיה טועה, "רשת 13" מעוות את האמת, או שמא המציאות היא שמשקרת? לאביתר אולי לא קוראים עכשיו "מאחז" אלא "ישיבת הסדר" או שקר אחר, אבל ברור לגמרי שהאדמות עדיין תפוסות שלא כדין, ממש כפי שנתפסו מושבי מחלקת העסקים של "יונייטד" בידי שני ישראלים בטיסה מניו-יורק, הוא יקבל לבסוף את אישור הממשלה ובג"ץ. הוא הרי שלנו ומגיע לנו.

ובמאמר מוסגר , אני מוסיף כאן בדיעבד כי לא חלף שבוע מיום פרסום המאמר וכבר הגיעה התשובה הציוניות הנחרצת:

בסדרה של גרנט אמר אחד המרואיינים שהכול ייפתר "על-ידי התיישבות יהודית ברצועת עזה ובלבנון". "לבנון?", תמהה צופית, והדובר הסביר שברור. ''זה חבל ארץ מופלא, ירוק, עם מים כמו אני לא יודע מה. באמת מקום נהדר. אין שום סיבה שבעולם לא להגיד 'זה שלנו'". ומה עם שווייץ? שם לא רק שהכול ירוק ומלא מים, יש גם שלג בהרים כל השנה ולא נצטרך לחכות שנים עד שהחרמון ילבש לבן. לא ככה? בטח ככה.

מרואיינת אחרת אמרה לגרנט ש"יש לנו הבטחת אבות. יש לנו את הקדוש ברוך הוא שנתן לנו את הארץ הזאת. זה שלנו". זה כנראה גם מה שאמרו הנוסעים הפולשים לדיילים הרשעים. כי הרי זכותו של כל יהודי להתיישב בכל מקום בעולם, בין אם במאחז אביתר ובין אם במחלקת עסקים, ואף גוי, לא חייל ובטח לא דייל, יגיד לנו איפה מותר ואיפה אסור לנו. כי כדור הארץ שייך לעם ישראל. זה שלנו. מגיע לנו. אלוהים בעצמו אמר.

 

17.10.22

נתניהו? בלי שטיקים וטריקים? אתם בטוחים?

אלף פעמים ויותר נשבע בנימין נתניהו באמא שלו ובאביו המנוחים ובספר התורה שקיבל מוולדימיר פוטין, שהפעם מה שהוא אומר ומבטיח וחותם עליו זה "בלי טריקים ובלי שטיקים". ובכל אלף הפעמים הללו, זה תמיד היה שקר וכזב, ושטיק וטריק, ולא שום דבר אחר. לכאורה, אין פוליטיקאי או עיתונאי או קצין בכיר או פקיד בכיר אחד במדינת ישראל שלא הפנים זאת, ובורח מהדיבורים ומההבטחות ומהשטיקים והטריקים של נתניהו כמו מאש רעילה. חוץ אולי באמת מניר ברקת, שעדיין מאמין שנתניהו ימנה אותו לשר האוצר.

אבל פתאום, מהפך. לא רק ברקת מאמין לנתניהו, אלא גם כל העיתונאים והפרשנים בערוצי הטלוויזיה מאמינים פתאום כמו פתיים למה שמדליפים להם או מתדרכים אותם "מקורבי נתניהו", כאילו נתניהו "באמת ובתמים" מתכוון לחתום עם הצורר המשפטי מנדלבליט על הסדר טיעון שיכלול קלון שירחיק אותו לשבע שנים, כלומר לעולמי עולמים, מן החיים הפוליטיים והציבוריים. עמית סגל, הפרשן המדיני הבכיר של ישראל, המקורב למלכות ולאלוהים בכבודו ובעצמו, נזעק לחלל שבת, כשזיו השכינה על פניו הנוהרים ובישר לנו שאפילו בקרב משפחת נתניהו יש התומכים במהלך. וואו!

אבל למה עכשיו הם פתאום כולם מאמינים לנתניהו? מה קרה פתאום? למה שאדם שכל אורחות חייו הפוליטיים הם שטיקים וטריקים שנועדו לשמר את כוחו הפוליטי, יעשה פתאום מהלך פשוט וישר שישלול ממנו כליל ולתמיד כל רמז ורמץ של כוח פוליטי? ובכן, יש להם הסבר. גם אותו סיפקו להם כנראה מקורבים למקורבים של המשפחה של אלוהים. היועץ המשפטי, הם מסבירים לנו כולם כאיש אחד, מסיים בתוך שבועיים-שלושה את תפקידו, ונתניהו מבין (איכשהו הם יודעים מה הוא מבין) שמוטב לו לעשות עכשיו, עוד השבוע, הסדר טיעון עם מנדלבליט לפני שהוא מתחלף, כי אז... אז מה?

רגע. אתם באמת רוצים להגיד לנו שנתניהו החליט לפרוש מהחיים הפוליטיים ולהתמסר לדיג דגי רקק בבריכת השחייה בווילה שלו בקיסריה? מישהו מן העיתונאים או הפרשנים אומר דבר כזה או דומה לו? לא. הם רק מפריחים רמזים של "מקורבים" שלפי דעתם לנתניהו נפל האסימון, זימזם הזומזום, תיקתק הטיקטוק, זימר הזמבור וצייץ היקינטון.

הכול קשקוש, כמובן. שהרי כל הלחץ שמפעילים דוברי ומהדהדי המקורבים באולפנים אינו מופנה כלפי נתניהו, לאמור: "יאללה, ביבי, סיים כבר את השטיקים והטריקים שלך ועזוב אותנו בשקט לנפשנו". לא. כל הלחץ מופעל על מנדלבליט, לאמור: "יאללה, יועצון, יש לך כולה עוד שבוע, אז שחרר לנו את נתניהו מכל החרא המשפטי שהפלת עליו ותן לו לחזור בשקט לחיים הפוליטיים ולהציל אותנו מהאומיקרון ומאיראן ומהבדואים ומבנט".אם נתניהו אכן מוכן ומתכוון לפרוש מהחיים הפוליטיים תמורת הסדר טיעון במשפטו, ויהיה זה ההסדר המקל ביותר - אז שיגיד זאת, בקולו שלו או בקולו של עמית סגל. אבל התחושה העמוקה, צורבת הבטן, אחרי שנים של ניסיון עם האיש, הנוכל המתמיד נתניהו, היא שכל מוכנותו כביכול להסדר הטיעון הזה הוא עוד טריק או שטיק מני רבים כדי להחזיר את עצמו לשלטון. עמית סגל עוד ייאלץ, אבוי, לאכול בשמחה את הכיפה.


10.1.22

אורי משגב הוכיח: הציונות היא קולוניאליזם

במסגרת מאמציו הבלתי-נלאים של עמיתנו אורי משגב להגן על "הציונות" שלו משלל המתנכלים לה, הוא ביצע כאן בשבוע שעבר, במאמרו "הציונות אינה קולוניאליזם, ההתנחלות אינה ציונות", מעשה לוליינות לוגי מרהיב. הנעשה בשטחי יהודה ושומרון הכבושים הוא אומנם קולוניאליזם, כתב משגב, אבל מעשה הקולוניאליזם הזה אינו של "הציונות", קרי של המדינה הכובשת, אלא של המתנחלים היושבים בשטחים הכבושים.

למה ככה? כי המתנחלים אינם ציונים. ולמה אינם ציונים? כי בניגוד לציונים, "הקיבוצניקים והמושבניקים שקבעו את גבולות המדינה בעזרת הרובה והמחרשה", הרי שהמתנחלים "עושים בדיוק את ההיפך", טוען משגב. אבל זה לא נכון. הם לא עושים את ההיפך. הם עושים בדיוק אותו דבר. גם המתנחלים מנסים, ממש כמו הקיבוצניקים והמושבניקים, לקבוע את גבולות המדינה בעזרת הרובה והמחרשה.

להבדיל מהציונות שאינה קולוניאליזם, הרי שההתנחלות היא דווקא כן קולוניאליזם, ממשיך משגב. "ההתנחלות זה כבר קולוניאליזם", הוא כותב, "ההתנחלויות הן קולוניות שיושבים בהן אזרחים של מעצמה אזורית (ישראל) בשטח שמעולם לא סופח אליה, ותושביו המקוריים משוללי זכויות בסיסיות".וכדי להוכיח שהציונות היא לא קולוניאליזם, מגדיר משגב מהו כן קולוניאליזם: "קולוניאליזם הוא תופעה ("היסטורית", הוא מוסיף, כאילו חלפה לה כבר מהעולם) שבה מעצמות אירופיות השתלטו על חבלי ארץ באפריקה, אסיה ואירופה, הקימו שם לאזרחיהם מושבות (קולוניות), שנישלו את בני המקום וניצלו את משאביהם הטבעיים". אלא שמיד אחר-כך, בבואו להוכיח שלא הציונות אלא ההתנחלות היא הקולוניאליזם, הוא כותב במפורש "ההתנחלויות הן קולוניות שיושבים בהן אזרחים של מעצמה אזורית (ישראל)".

נכון. אלא שדבר מה נשמט, התעופף והתחפף מהתיאור המדויק לכאורה של משגב. המתנחלים האלו שאינם ציונים בעיניו כי הם לא קיבוצניקים ומושבניקים - איך הם הגיעו, במאות אלפיהם, להתנחל ולשבת בשטחים הכבושים הללו? האם הם בקעו שם פתע מן האדמה כתוצאה מהשבר הסורי-אפריקאי? האם מכונת זמן הוליוודית הקפיצה אותם לחברון ובנותיה מתקופת המקרא? האם חייזרים אוונגליסטים ממאדים הנחיתו אותם בקדומים?

לא ולא ולא. מאות אלפי המתנחלים בגדה המערבית נמצאים ויושבים שם בשליחותן, בעידודן ובהסכמתן של כל ממשלות ומפלגות ישראל הציוניות לדורותיהן. התהליכים שהובילו לכך לא משנים - העובדות קובעות. בית המשפט העליון הציוני לצדק שמיימי נתן לכל ההתנחלויות גושפנקא של "חוקיות" (ופה ושם, בשוליים, גם לא נתן, כדי לשמור, לצורכי ייצוא, על פוזת הליברליות). וכמובן שכל ההתנחלויות (כולל ה"לא-חוקיות") מתקיימות שם מהרגע הראשון ועד היום על כידוניו של צבא ההגנה חה-חה לישראל.

כלומר, אם מוסיפים למאמר את שלל הפרטים הזניחים הללו, שמשגב שכח לציין, הרי שיוצא, הפלא ופלא, שישראל היא מעצמה אזורית אירופית (הציצו רגע במנהיגיה – בן-גוריון, אשכול, גולדה, רבין, פרס, בגין, שמיר, נתניהו, שרון, אולמרט, בנט, לפיד, גנץ, סער, ליברמן, מיכאלי, הורוביץ, צריך עוד?) קולוניאלית, שהשתלטה על חבל ארץ באסיה, הקימה שם לאזרחיה מושבות (קולוניות, התנחלויות), ומנשלת ומנצלת את "הילידים" משוללי הזכויות. ובעברית – קולוניאליזם.

אז תודה, אורי. באת לקלל ויצא מברך. ואולי ההיפך – באת לברך ויצאת מקלל. זה לא משנה. מה שחשוב הוא שהוכחת בצורה נחרצת וניצחת – הציונות היא קולוניאליזם.


3.1.22

בנק דיסקונט ורותם סלע כפורצי דרך

בשבוע שעבר יצא קצפו הטלפוני של עמיתנו ניר גונטז' על בכירי בנק דיסקונט, שלמרות שבחרו ברותם סלע כפרזנטורית עבור מסע הפרסום החדש שלהם, בחרו לשים תמונה של גבר במקום תמונתה במרחבי העדה החרדית.

וכי על מה בדיוק הקצף? האם בנק אחר, או חברה מסחרית כלשהי, שמים בפרסומיהם המיועדים לחרדים תמונות נשים? ברור שלא. פרסומות לא נועדו לקדם נאורות אלא למכור מוצרים, ולפיכך - אף גוף כלכלי לא ישים תמונה של אישה בפרסומיו לחרדים.

כי הכל יודעים, וגם גונטז', שפרסומת עם תמונת אישה בחברה החרדית לא רק שלא תביא להגברת מכירות המוצר, אלא בדיוק להיפך - להחרמת המוצר והיצרן. אז מי האידיוט שיעשה זאת? והרי עד עכשיו, עד רותם סלע, כל (או לפחות כמעט כל) הפרזנטורים של כל הבנקים בכל מסעות הפרסום שלהם היו רק גברים, המתאימים כמובן גם לחרדים. אז זה יותר טוב?

במקביל למסע הפרסום הזה של דיסקונט, לגמרי במקרה, יצא לאוויר העולם גם מסע פרסום של משרד הרווחה המבקש לסייע בזיהוי סימנים מקדימים לאלימות גברים כלפי בנות זוגם. באחד מהסרטונים (בכולם מופיעים זוגות המתראיינים לכאורה לטלוויזיה, אך רק הגבר מדבר בהם) אומר אחד הגברים: "דאגות כלכליות? אפילו כרטיס אשראי אין לה. צריכה כסף? שתבקש!" ואז מופיעה כתובית אזהרה האומרת: "30% מהאלימות במשפחה היא אלימות כלכלית".

אך העובדה שעד כה כל הפרזנטורים של הבנקים, המייצגים את שליטי הכסף בחברה, היו גברים - גם היא מאותם "סימנים מקדימים" של "אלימות כלכלית". הבנקים מפיצים את דבר שלטון הגבר על הכסף ועושים זאת גם בתוכן הפרסומות שהם מפיקים. כך, למשל, בפרסומת של בנק לאומי מלפני כמה שנים, עומדים ילד וילדה, זרים זה לזו, מול חלון ראווה ורואים בו רולר-בליידס ששניהם חושקים בו, אך אין למי מהם מספיק כסף כדי לקנותם. או אז נכנס לתמונה גבר, מתכופף ולוחש משהו באוזני הילד. מיד אחר-כך רואים את הילד והילדה מחליקים יחדיו על הרולר-בליידס במשותף. כלומר, העצה שלחש הגבר על אוזנו של הילד היא: קנו את הרולר-בליידס ביחד.

אבל למה "יודע הסוד" הוא דווקא גבר? ולמה הוא לוחש את עצתו רק באוזני הילד ולא באוזני הילדה? למה הוא לא מציע אותה בקול לשניהם? ולמה עצה כלכלית היא סוד גברי? האם הפרסומת הזאת לא אומרת שגברים, רק גברים, הם היודעים ומבינים בענייני כספים, ושבאמצעות שליטתם בכסף הם יכולים לשלוט גם בנשים? וכי מה ההבדל בין הפרסומת הזאת לבין "האלימות הכלכלית" הביתית המוצגת בסרטוני משרד הרווחה?

"סימנים מקדימים" לעוולות, למשל זו של אלימות גברים כלפי נשים, מצויים קודם כל במציאות החברתית, הכלכלית, הדתית, התרבותית, הלאומית שעוטפת אותנו, וממנה הם זולגים גם לבתים. כי אלימות נגד נשים לא מתחילה בבית, היא מתחילה בחברה. לפיכך, אנחנו צריכים לא לקלל, אלא דווקא להלל את בנק דיסקונט על כך שבחר באישה כפרזנטורית שלו וסדק את מוסכמות החברה הישראלית כולה, לא רק החרדית.