17.10.22

נתניהו? בלי שטיקים וטריקים? אתם בטוחים?

אלף פעמים ויותר נשבע בנימין נתניהו באמא שלו ובאביו המנוחים ובספר התורה שקיבל מוולדימיר פוטין, שהפעם מה שהוא אומר ומבטיח וחותם עליו זה "בלי טריקים ובלי שטיקים". ובכל אלף הפעמים הללו, זה תמיד היה שקר וכזב, ושטיק וטריק, ולא שום דבר אחר. לכאורה, אין פוליטיקאי או עיתונאי או קצין בכיר או פקיד בכיר אחד במדינת ישראל שלא הפנים זאת, ובורח מהדיבורים ומההבטחות ומהשטיקים והטריקים של נתניהו כמו מאש רעילה. חוץ אולי באמת מניר ברקת, שעדיין מאמין שנתניהו ימנה אותו לשר האוצר.

אבל פתאום, מהפך. לא רק ברקת מאמין לנתניהו, אלא גם כל העיתונאים והפרשנים בערוצי הטלוויזיה מאמינים פתאום כמו פתיים למה שמדליפים להם או מתדרכים אותם "מקורבי נתניהו", כאילו נתניהו "באמת ובתמים" מתכוון לחתום עם הצורר המשפטי מנדלבליט על הסדר טיעון שיכלול קלון שירחיק אותו לשבע שנים, כלומר לעולמי עולמים, מן החיים הפוליטיים והציבוריים. עמית סגל, הפרשן המדיני הבכיר של ישראל, המקורב למלכות ולאלוהים בכבודו ובעצמו, נזעק לחלל שבת, כשזיו השכינה על פניו הנוהרים ובישר לנו שאפילו בקרב משפחת נתניהו יש התומכים במהלך. וואו!

אבל למה עכשיו הם פתאום כולם מאמינים לנתניהו? מה קרה פתאום? למה שאדם שכל אורחות חייו הפוליטיים הם שטיקים וטריקים שנועדו לשמר את כוחו הפוליטי, יעשה פתאום מהלך פשוט וישר שישלול ממנו כליל ולתמיד כל רמז ורמץ של כוח פוליטי? ובכן, יש להם הסבר. גם אותו סיפקו להם כנראה מקורבים למקורבים של המשפחה של אלוהים. היועץ המשפטי, הם מסבירים לנו כולם כאיש אחד, מסיים בתוך שבועיים-שלושה את תפקידו, ונתניהו מבין (איכשהו הם יודעים מה הוא מבין) שמוטב לו לעשות עכשיו, עוד השבוע, הסדר טיעון עם מנדלבליט לפני שהוא מתחלף, כי אז... אז מה?

רגע. אתם באמת רוצים להגיד לנו שנתניהו החליט לפרוש מהחיים הפוליטיים ולהתמסר לדיג דגי רקק בבריכת השחייה בווילה שלו בקיסריה? מישהו מן העיתונאים או הפרשנים אומר דבר כזה או דומה לו? לא. הם רק מפריחים רמזים של "מקורבים" שלפי דעתם לנתניהו נפל האסימון, זימזם הזומזום, תיקתק הטיקטוק, זימר הזמבור וצייץ היקינטון.

הכול קשקוש, כמובן. שהרי כל הלחץ שמפעילים דוברי ומהדהדי המקורבים באולפנים אינו מופנה כלפי נתניהו, לאמור: "יאללה, ביבי, סיים כבר את השטיקים והטריקים שלך ועזוב אותנו בשקט לנפשנו". לא. כל הלחץ מופעל על מנדלבליט, לאמור: "יאללה, יועצון, יש לך כולה עוד שבוע, אז שחרר לנו את נתניהו מכל החרא המשפטי שהפלת עליו ותן לו לחזור בשקט לחיים הפוליטיים ולהציל אותנו מהאומיקרון ומאיראן ומהבדואים ומבנט".אם נתניהו אכן מוכן ומתכוון לפרוש מהחיים הפוליטיים תמורת הסדר טיעון במשפטו, ויהיה זה ההסדר המקל ביותר - אז שיגיד זאת, בקולו שלו או בקולו של עמית סגל. אבל התחושה העמוקה, צורבת הבטן, אחרי שנים של ניסיון עם האיש, הנוכל המתמיד נתניהו, היא שכל מוכנותו כביכול להסדר הטיעון הזה הוא עוד טריק או שטיק מני רבים כדי להחזיר את עצמו לשלטון. עמית סגל עוד ייאלץ, אבוי, לאכול בשמחה את הכיפה.


10.1.22

אורי משגב הוכיח: הציונות היא קולוניאליזם

במסגרת מאמציו הבלתי-נלאים של עמיתנו אורי משגב להגן על "הציונות" שלו משלל המתנכלים לה, הוא ביצע כאן בשבוע שעבר, במאמרו "הציונות אינה קולוניאליזם, ההתנחלות אינה ציונות", מעשה לוליינות לוגי מרהיב. הנעשה בשטחי יהודה ושומרון הכבושים הוא אומנם קולוניאליזם, כתב משגב, אבל מעשה הקולוניאליזם הזה אינו של "הציונות", קרי של המדינה הכובשת, אלא של המתנחלים היושבים בשטחים הכבושים.

למה ככה? כי המתנחלים אינם ציונים. ולמה אינם ציונים? כי בניגוד לציונים, "הקיבוצניקים והמושבניקים שקבעו את גבולות המדינה בעזרת הרובה והמחרשה", הרי שהמתנחלים "עושים בדיוק את ההיפך", טוען משגב. אבל זה לא נכון. הם לא עושים את ההיפך. הם עושים בדיוק אותו דבר. גם המתנחלים מנסים, ממש כמו הקיבוצניקים והמושבניקים, לקבוע את גבולות המדינה בעזרת הרובה והמחרשה.

להבדיל מהציונות שאינה קולוניאליזם, הרי שההתנחלות היא דווקא כן קולוניאליזם, ממשיך משגב. "ההתנחלות זה כבר קולוניאליזם", הוא כותב, "ההתנחלויות הן קולוניות שיושבים בהן אזרחים של מעצמה אזורית (ישראל) בשטח שמעולם לא סופח אליה, ותושביו המקוריים משוללי זכויות בסיסיות".וכדי להוכיח שהציונות היא לא קולוניאליזם, מגדיר משגב מהו כן קולוניאליזם: "קולוניאליזם הוא תופעה ("היסטורית", הוא מוסיף, כאילו חלפה לה כבר מהעולם) שבה מעצמות אירופיות השתלטו על חבלי ארץ באפריקה, אסיה ואירופה, הקימו שם לאזרחיהם מושבות (קולוניות), שנישלו את בני המקום וניצלו את משאביהם הטבעיים". אלא שמיד אחר-כך, בבואו להוכיח שלא הציונות אלא ההתנחלות היא הקולוניאליזם, הוא כותב במפורש "ההתנחלויות הן קולוניות שיושבים בהן אזרחים של מעצמה אזורית (ישראל)".

נכון. אלא שדבר מה נשמט, התעופף והתחפף מהתיאור המדויק לכאורה של משגב. המתנחלים האלו שאינם ציונים בעיניו כי הם לא קיבוצניקים ומושבניקים - איך הם הגיעו, במאות אלפיהם, להתנחל ולשבת בשטחים הכבושים הללו? האם הם בקעו שם פתע מן האדמה כתוצאה מהשבר הסורי-אפריקאי? האם מכונת זמן הוליוודית הקפיצה אותם לחברון ובנותיה מתקופת המקרא? האם חייזרים אוונגליסטים ממאדים הנחיתו אותם בקדומים?

לא ולא ולא. מאות אלפי המתנחלים בגדה המערבית נמצאים ויושבים שם בשליחותן, בעידודן ובהסכמתן של כל ממשלות ומפלגות ישראל הציוניות לדורותיהן. התהליכים שהובילו לכך לא משנים - העובדות קובעות. בית המשפט העליון הציוני לצדק שמיימי נתן לכל ההתנחלויות גושפנקא של "חוקיות" (ופה ושם, בשוליים, גם לא נתן, כדי לשמור, לצורכי ייצוא, על פוזת הליברליות). וכמובן שכל ההתנחלויות (כולל ה"לא-חוקיות") מתקיימות שם מהרגע הראשון ועד היום על כידוניו של צבא ההגנה חה-חה לישראל.

כלומר, אם מוסיפים למאמר את שלל הפרטים הזניחים הללו, שמשגב שכח לציין, הרי שיוצא, הפלא ופלא, שישראל היא מעצמה אזורית אירופית (הציצו רגע במנהיגיה – בן-גוריון, אשכול, גולדה, רבין, פרס, בגין, שמיר, נתניהו, שרון, אולמרט, בנט, לפיד, גנץ, סער, ליברמן, מיכאלי, הורוביץ, צריך עוד?) קולוניאלית, שהשתלטה על חבל ארץ באסיה, הקימה שם לאזרחיה מושבות (קולוניות, התנחלויות), ומנשלת ומנצלת את "הילידים" משוללי הזכויות. ובעברית – קולוניאליזם.

אז תודה, אורי. באת לקלל ויצא מברך. ואולי ההיפך – באת לברך ויצאת מקלל. זה לא משנה. מה שחשוב הוא שהוכחת בצורה נחרצת וניצחת – הציונות היא קולוניאליזם.


3.1.22

בנק דיסקונט ורותם סלע כפורצי דרך

בשבוע שעבר יצא קצפו הטלפוני של עמיתנו ניר גונטז' על בכירי בנק דיסקונט, שלמרות שבחרו ברותם סלע כפרזנטורית עבור מסע הפרסום החדש שלהם, בחרו לשים תמונה של גבר במקום תמונתה במרחבי העדה החרדית.

וכי על מה בדיוק הקצף? האם בנק אחר, או חברה מסחרית כלשהי, שמים בפרסומיהם המיועדים לחרדים תמונות נשים? ברור שלא. פרסומות לא נועדו לקדם נאורות אלא למכור מוצרים, ולפיכך - אף גוף כלכלי לא ישים תמונה של אישה בפרסומיו לחרדים.

כי הכל יודעים, וגם גונטז', שפרסומת עם תמונת אישה בחברה החרדית לא רק שלא תביא להגברת מכירות המוצר, אלא בדיוק להיפך - להחרמת המוצר והיצרן. אז מי האידיוט שיעשה זאת? והרי עד עכשיו, עד רותם סלע, כל (או לפחות כמעט כל) הפרזנטורים של כל הבנקים בכל מסעות הפרסום שלהם היו רק גברים, המתאימים כמובן גם לחרדים. אז זה יותר טוב?

במקביל למסע הפרסום הזה של דיסקונט, לגמרי במקרה, יצא לאוויר העולם גם מסע פרסום של משרד הרווחה המבקש לסייע בזיהוי סימנים מקדימים לאלימות גברים כלפי בנות זוגם. באחד מהסרטונים (בכולם מופיעים זוגות המתראיינים לכאורה לטלוויזיה, אך רק הגבר מדבר בהם) אומר אחד הגברים: "דאגות כלכליות? אפילו כרטיס אשראי אין לה. צריכה כסף? שתבקש!" ואז מופיעה כתובית אזהרה האומרת: "30% מהאלימות במשפחה היא אלימות כלכלית".

אך העובדה שעד כה כל הפרזנטורים של הבנקים, המייצגים את שליטי הכסף בחברה, היו גברים - גם היא מאותם "סימנים מקדימים" של "אלימות כלכלית". הבנקים מפיצים את דבר שלטון הגבר על הכסף ועושים זאת גם בתוכן הפרסומות שהם מפיקים. כך, למשל, בפרסומת של בנק לאומי מלפני כמה שנים, עומדים ילד וילדה, זרים זה לזו, מול חלון ראווה ורואים בו רולר-בליידס ששניהם חושקים בו, אך אין למי מהם מספיק כסף כדי לקנותם. או אז נכנס לתמונה גבר, מתכופף ולוחש משהו באוזני הילד. מיד אחר-כך רואים את הילד והילדה מחליקים יחדיו על הרולר-בליידס במשותף. כלומר, העצה שלחש הגבר על אוזנו של הילד היא: קנו את הרולר-בליידס ביחד.

אבל למה "יודע הסוד" הוא דווקא גבר? ולמה הוא לוחש את עצתו רק באוזני הילד ולא באוזני הילדה? למה הוא לא מציע אותה בקול לשניהם? ולמה עצה כלכלית היא סוד גברי? האם הפרסומת הזאת לא אומרת שגברים, רק גברים, הם היודעים ומבינים בענייני כספים, ושבאמצעות שליטתם בכסף הם יכולים לשלוט גם בנשים? וכי מה ההבדל בין הפרסומת הזאת לבין "האלימות הכלכלית" הביתית המוצגת בסרטוני משרד הרווחה?

"סימנים מקדימים" לעוולות, למשל זו של אלימות גברים כלפי נשים, מצויים קודם כל במציאות החברתית, הכלכלית, הדתית, התרבותית, הלאומית שעוטפת אותנו, וממנה הם זולגים גם לבתים. כי אלימות נגד נשים לא מתחילה בבית, היא מתחילה בחברה. לפיכך, אנחנו צריכים לא לקלל, אלא דווקא להלל את בנק דיסקונט על כך שבחר באישה כפרזנטורית שלו וסדק את מוסכמות החברה הישראלית כולה, לא רק החרדית.