יולי - אוגוסט


30.8.21

מי אלו הגזענים האלו?

איך אנחנו "מוכיחים" שאנחנו לא גזענים? על ידי כך שאנחנו מאשימים אחרים בגזענות. לאמור, הם - בן-גביר, המתנחלים, הביביסטים הם גזענים (כלפי ערבים), ולפיכך אנחנו – הנאורים, השמאלנים, קוראי "הארץ", מוקיעים אותם על כך. משמע, אנחנו לא גזענים. אך האומנם זה כך? האומנם רק הימניים-הדתיים-השחורים הם גזענים, ואילו אתם, אנחנו, הנאורים בעיני עצמנו, חפים וצחים מגזענות כעורנו הלבן הנשרף כאן בשמש?

ניקח אפוא לדוגמה את מקרה הגזענות האחרון בעיירת הפיתוח הרצליה פיתוח. הורים לתלמידים בבית הספר היסודי "נוף ים" זועמים, מוחים, פונים לעירייה ולתקשורת, בזעקה מרה על שמנהלת בית הספר חפצה למנות מורה ערבייה למחנכת כיתה. לא שהם גזענים, חס וחלילה, אבל לא ייתכן שערבייה תחנך ילדים יהודים איך לאכול תפוח בדבש.

אלא שהתקשורת לא נפלה בפח ולמרות התירוצים העלובים של ההורים הארץ רעשה קמעה ואף הוקיעה את גזענותם של ההורים. אבל למה ההורים, אם הם כל-כך לא גזענים, טורחים כל-כך לשמור על עילום שמותיהם ולהסתיר את זהותם? למה אף אחד או אחת מהם לא מתייצבים בגלוי מול המצלמות להביע את אהבת המולדת הלא גזענית שלהם? מה, הם מתביישים בזה שהם לא גזענים? ולמה התקשורת מאפשרת לגזענים האלו להסתתר? למה היא לא חושפת אותם ואת זהותם?

בבית הספר "נוף ים" הוצבו בבחירות האחרונות ארבע קלפיות, ולכן יש לשער שקיים מתאם, גם אם לא מושלם, בין תוצאות ההצבעה בו לבין עמדתם הפוליטית של הורי התלמידים. בדיקה לא סבוכה מעלה כי בקלפיות האלה קיבלו המפלגות המקראות "מרכז-שמאל" (יש עתיד, כחול-לבן, העבודה ומרצ) בכמעט 60% מהקולות. מפלגות "הימין" (הליכוד, ישראל ביתנו, ימינה ותקווה חדשה) בפחות מ-40%. שם צמחה הגזענות.

כמובן, שעכשיו יבואו ההורים "השמאלנים" של בית הספר ויגידו (בעילום שם, כמובן) "מה פתאום?! זה לא אנחנו, זה הם, הקומץ, הביביסטים, זה הם הגזענים". וואלה? אז למה אתם שותקים? למה אתם לא משמיעים קולכם נגד "הקומץ" הגזעני הזה, הא? לשתוק נוכח הגזענות הזו פירושו להסכים איתה, לתמוך בה. והנה הפתעה: היחידה שיצאה בפומבי ובגלוי נגד הגזענות הזאת הייתה אמא אחת, הביביסטית ניקול ראידמן. עובדות.

זה לא מפתיע. לפני כשלוש שנים וחצי החליטה מועצת כפר ורדים לעצור את המכרזים העתידיים למכירת קרקעות לבנייה ביישוב, לאחר שכ–50% מהזוכים במכרז הראשון היו ערבים. גם אז גינתה התקשורת את ההחלטה הגזענית, אך תלתה את קולר הגזענות, כרגיל, בממשלת נתניהו, בחוק הלאום ובימין כולו. אלא שגם אז העלתה בדיקה של תוצאות בחירות 2015 שכמעט 75% מהמצביעים ביישוב נתנו את קולם ל"מרכז-שמאל" (המחנה הציוני, יש עתיד ומרצ) ופחות מ-25% הצביעו ל"ימין" (הליכוד, כולנו והבית היהודי)

הגזענות כלפי הערבים הפלסטינים וגם כלפי היהודים המזרחים כאן, במדינת ישראל, היא לא עניין של שמאל וימין. הגזענות הזאת היא בשורשה ובמהותה של הציונות, שמאל כימין - תנועת התנחלות קולוניאלית של העם או הגזע היהודי האירופי הלבן בפלסטינה-ארץ ישראל.


23.8.21

אל יאוש! הסוף קרב

בעיתון הכתירו אותו "על שלוש לקויות נופלת האנושות במאבק בקורונה" 

זה לא ביבי ולא בנט או ליצמן או שאשא-ביטון, גם לא טראמפ, ג'ונסון, מקרון, בולסונארו או מרקל שכשלו, בינתיים לפחות, בהתמודדות מול מגפת הקורונה. זה המין האנושי, האנושות כולה, שכשלה. כושלת.

מצד אחד, הידד! המין האנושי הצליח להפליא ולפתח מהר חיסונים יעילים נגד הנגיף, אבל בה בעת, למרות זאת, המגפה לא הודברה מעל פני האדמה בעצם בשום מקום, באף מדינה, לא משנה מה האמצעים שננקטו בה. לא בסין, לא בסינגפור, לא בשוודיה וגם לא בישראל או בניו-זילנד, שהיו לכאורה, או כך הן הציגו עצמן, הראשונות להתגבר על הקורונה ולחזור כביכול לשגרה. ולא היא. המגפה לא נגמרה בשום מקום. היא חיה ובועטת בזנים משתנים ובגלים עולים ויורדים.

זה מדאיג. מדאיג מאוד אפילו. כי די ברור, או לפחות צריך להיות ברור, לכל אחד ואחת מאיתנו, ובוודאי לאלו הנוהגים בנו, שמגפת הקורונה היא רק כסף קטן, גזר גמדי, פודל ננסי, מול מגפות ואסונות טבע (שריפות, שיטפונות, מלחמות, גלי פליטים ושכמותם) שהם כבר חלק מחיינו. הם עומדים להיות בשנים ובעשורים הקרובים גורם שישפיע, ולא משנה היכן בכדור הארץ הם יתרחשו, על כל מי שחי. וזה כולל גם אותנו, בני ובנות האדם, כולל ניו-זילנד וישראל. אם לא נתעורר עכשיו משנת ה"מה יפינו" שלנו, ואולי זה בכלל כבר מאוחר מדי, ונשקיע את כל מה שיש לנו במניעתם, אז אם ידבירו וימגרו ויכחידו אותנו מעל פני האדמה.

אם העולם, כלומר האנושות, כושלת באופן כל-כך טוטאלי במאבקה מול מגפה עולמית קלה יחסית, למרות שלל האמצעים העומדים לרשותה, אז מה יהיה כשתפרוץ – ואין ספק שתפרוץ - מגפה חריפה יותר. כי כל התנאים לפריצת מגפה שכזאת נשארו כשהיו ולכן היא רק עניין של עיתוי ושל מזל. מגפה טיפ'לה קטלנית יותר, שלא תהרוג בשנה וחצי 4.5 מיליון אנשים בעולם, אלא 45 או אפילו 450 מיליון. מה תעשו אז? תחליפו את נפתלי בנט בשאשא-ביטון? תטילו עוצר על פתח תקוה וכלכותה? תפסיקו לנשק מזוזות? מה?!

ואם בשל ההתחממות הגלובלית יעלו פני הימים, ומדינה רחוקה שמה אכפת לנו ממנה בכלל, כמו בנגלדש, תוצף כליל - אז 50 מיליון מתושביה ימותו (לא נורא, הם מוסלמים), אבל המאה מיליון הנותרים יפוצו לכל עבר וייצרו גלי פליטים שאולי יגיעו עד חופי נתניה. מה תעשו אז? תחזירו את בנט? תחזרו לנשק מזוזות? מה? עוד לא הבנתם שזה שלא אכפת לכם משני סועדי עטלף נגוע באיזה שוק בחור סין, זה לא בעיה של מינהלת שוק שקמצ'וק בסין אלא דפק במחשבה שלכם? 

הצרה היא שאנחנו, בני האדם, כמה שאנחנו חכמים לכאורה מכל חיה אחרת, נגועים לפחות בשלוש לקויות נוראות שככל הנראה איננו יכולים לתקנם. ולפיכך אין לנו תקנה.

לקות אחת היא הפיצול השבטי-דתי-לאומי, כלומר ההתארגנות או ליתר דיוק - ההסתגרות במדינות לאום. משבר הקורונה רק מוכיח כמה זה אידיוטי, שכן במקום לנהל את משבר עולמי באופן עולמי, אנחנו מנהלים אותו באופן מדינתי. כל מדינה מנהלת אותו אחרת, כהבנתה, כאילו שהיא לבד בעולם, כאילו שהווירוס לא יכול לעבור במעברי הגבול כי אין לו דרכון בתוקף. רק קבינט קורונה כלל עולמי בעל סמכויות, לא ועדה מייעצת של האו"ם, יכול להילחם ובאמת לנצח את הקורונה. על אחת כמה וכמה את המגפות והאסונות היותר קשים הבאים עלינו. זה לא יקרה כי כל מדינה, דת, לאום, משטר, רוצים לשמור על הזהות שלהם. שהרי אם חלילה לא נשמור שבת - תיכחד היהדות, נכון? אבל אם לא נשמור על כדור הארץ ייכחדו כל הדתות והזהויות ובני האדם בכלל. אז זה יותר טוב לכם?

הלקות השנייה היא תאוות הבצע. חברת הצריכה הבזבזנית הנוראית שהקמנו ושהצמיחה את האני כאלוהים (וגם את האני ואין בלתי של מכחישי הקורונה ומתנגדי החיסונים). אם היה קבינט קורונה עולמי, מנות החיסון היו צריכות להתחלק בעולם לפי היכן שצריך אותן והיכן שהם יגרמו למניעה הטובה ביותר של התפשטות המגפה, ולא לפי הכלל שמי שיש לו יותר כסף לשלם - יקבל, וכל השאר שיזדיינו בסבלנות וימותו (ואם אפשר בשקט בבקשה). כי לא קדושת החיים עומדת בראש סולם הערכים האנושי, אלא "למקסם רווחים". וזה לא רק לא מוסרי שזה מתנהל ככה, זה גם מטומטם. זה שאנחנו, הישראלים, מתחסנים שלוש פעמים והפלסטינים שחיים בינינו אפילו לא פעם אחת, יביא לבסוף לכך שיתפרץ אצלם וריאנט שיכחיד גם אותנו. אם בניו-זילנד נניח אסור לגמרי להשתמש בכלים חד-פעמיים, אז מה? הכלים החד-פעמיים שזורקים בהודו לים לא יגיעו לניו-זילנד? את תפיסת ה"אני ואין בלתי ושיזדיינו כל האחרים" מדגימים היטב מתנגדי החיסונים, אותן מוטאציות נרקיסיסטיות של חברת הצריכה השפעונית, בקנאות ראויה לשמה.

הלקות האחרונה, והקדומה שבהן, היא הטיפשות האינסופית פלוס, כמו שאיבחן איינשטיין (אלברט, לא אריק), יכולת ההכחשה המופלאה. האדם, גם כשהוא כולו בוער או אכול תולעים, הוא בטוח שהוא יחיה עוד הרבה-הרבה שנים, לפחות לנצח. 

אז יאללה, תיזהרו מאש ומתולעים ותהיו בריאים.


16.8.21

בלעדי! רק לכם אני מגלה עכשיו. שלחתי ל''הארץ'' בטעות את הגירסה הלפני האחרונה של המאמר שכתבתי, ולמרבה צערי (לא שמישהו הרגיש משהו) היא זו שפורסמה. אבל עכשיו אני מביא פה (לראשונה) את הגירסה הנכונה, של המאמר, שגם את השם שלו, כפי שפורסם (מי אנחנו? מי אתם?) שיניתי, כפי שאפשר לראות מיד למשהו אחר. אז הנה הגירסה "הנכונה":

יהודים אנחנו, אחים! 

רגע מרגש בתולדות האומה. במעלה הפודיום בטוקיו עומד ארטיום פלדיום, לא, סליחה. ארטיום פלדיום זו סגסוגת של פלדה. היהודי שעומד על הפודיום, מדליית זהב על צווארו, שמו בישראל ארטיום דולגופיאט. שם עברי, ישראלי, יהודי, רגיל. כמו דודי אמסלם, כמו איל ברקוביץ', כמו אופירה אסיג, כמו איבתיסאם מרעאנה. ודגל ישראל עולה אל-על. ישראל מעל כולם. והתקווה מתנגנת. וארטיום, הילד של כולנו, שר את ההמנון שלנו. או שאולי הוא שר מילים אחרות, אולי ברוסית, אולי שיר אחר, אי אפשר לדעת. בגלל המסכה. ונפש כל ישראלי, כל יהודי, הומייה, ואין עין בארץ ציון ובתפוצות, שלא בוכייה, שנשארת יבשה. הורה! אה, לא, סליחה, אל על ישראל!  אבל רגע. למה אימא של ארטיום פתאום אומר שאומנם יופי שהוא זוכה בזה זהב בשביל מדינה ישראל, אבל למה הוא לא יכול מתחתנת בארץ זה שלנו, הא? נכון, היא צודקת, היא צודקת. אימא תמיד צודקת. איך זה במאת יכול להיות דבר כזה? בטח, זה עוד פעם הרבנות הזאת, הרבנים האלו, עם האף הארוך והפיאות המסולסלות, השחורות, והריח של השום והזיעה, שמתערבים לנו בחיים, שבוחשים לנו במבושים, שמפשפשים לנו בשרימפסים ובתחתונים, יימח שימם. מי נותן להם ככה לעשות? מי מינה אותם? מי שלח אותם לעשות דברים נוראים כאלו? אנחנו?! מה פתאום אנחנו? אה, נכון, בטח אנחנו. וטוב עשינו. טוב שהם עושים את זה. כל הכבוד להם. למה, מה, אתם לא רוצים מדינה יהודית? למה, אתם בעד התבוללות, שלא נדע? הרי זה, ההתבוללות הזאת יכולה להביא שמד על עם ישראל חי. ההתבוללות זה מדליית הכסף של האנטישמיות אחרי השואה, שלקחה את הזהב. אז אתם הרי לא רוצים שהבת שלכם תתחתן, חלילה, עם איזה חליל או איזה אדולף, אייכמן או היטלר, לא משנה, נכון? נכון. לא, לא, לא ניתן, לערבים ולגויים את בנותינו לזיין! בדיוק ככה. אז זה מה שהם עושים, הרבנים, שיתביישו להם, מחרפים את נפשם בתחתוני הגויים כדי להציל את נפשותינו. והארטיום הזה, עם כל הכבוד לו, הוא בכלל לא יהודי. רגע, אז מה הוא עושה בארץ?! איך הוא הגיע מאוקראינה לייצג את ישראל באולימפיאדה? אה, אתם לא מכירים את הפטנט? לפי חוק השבות, אז הוא חל גם על מי שאינם יהודים, אבל שאחד מהסבאים או הסבא-רבאים שלהם היו יהודים. זה לא בצחוק. ככה זה. זה החוק. רק בשתי מדינות בעולם היה חוק כזה, חוק שבכלל מגדיר מיהו יהודי. כי חוץ משתי המדינות הללו לאף מדינה בעולם לא אכפת מיהו יהודי או מי צריך משקפיים. רק בגרמניה הנאצית ובישראל הציונית, החוק הגדיר ומגדיר מיהו יהודי, וקובע שיהודי הוא מי שסבו או סבתו או אחד מהסבא-רבאים שלהם היו יהודים. בגרמניה קראו לזה חוקי נירנברג. בישראל קוראים לזה חוק השבות. אז מי אתם, מי אנחנו? נאצים או ציונים? גם וגם? מה פתאום?! איזו מן השוואה זו?! תתבייש לך, גוי. יהודים אנחנו, אחים! זה לפחות מה שצעק מנחם בגין על דודו טופז.


9.8.21

יש להטיל סגר על הבלתי-מחוסנים

זה שבועות וחודשים שכל "המבוגרים האחראים" במדינה – שרי הממשלה, זאת והקודמת; פקידי ומומחי משרד הבריאות; מנהלי בתי-חולים ורופאים בכירים - חוזרים ומזהירים ש"אם מיליון הבלתי-מחוסנים לא יתחסנו, קרוב לוודאי שניאלץ לחזור ולהטיל סגר ממושך בחגים".

אוקיי. הבנו. הבלתי-מחוסנים מהווים סכנה לכלל החברה. אם הם לא יתחסנו, ניאלץ לחזור למדיניות הסגרים. בסדר. אז למה אתם לא עושים כלום כדי למנוע את הסגר הזה בחגים? למה אתם לא כופים על הבלתי-מתחסנים להתחסן וסוגרים עניין? למה אתם משחקים בקקה (תו ירוק, מסכות סגולות, בידודים צהובים) במקום לעשות מה שצריך לעשות, כלומר לכפות על הבלתי-מתחסנים להתחסן? למה במקום להטיל סגר על מיליון הבלתי-מתחסנים, אתם מתכוונים להטיל סגר גם עליהם וגם על ששת המיליונים שהתחסנו? איפה ההיגיון פה? זה הרי טמטום גמור.

"לכפות" אין פירושו ששוטרים עם מזרקים ירוצו אחרי הבלתי-מתחסנים כדי לחסנם. פירושו שמי שיכול להתחסן ולא מתחסן יצטרך להיות בבידוד עד שיתחסן. מי שלא רוצה להתחסן - אם הוא אכן מסכן את כלל החברה ובכללה את המחוסנים, כמו שאתם אומרים - שלא ייצא מהבית עד שיתחסן. זהו. פשוט, צודק, יעיל, בריא ונכון. למה אתם לא עושים את זה? מה מונע מכם לפעול כמו שצריך? מדוע אתם מתחננים בפני המסרבים שיעשו טובה ויתחסנו, במקום פשוט לסגור אותם בבתים עד שיתחסנו?

המחדל הזה מתאפשר בשמם של ערכים יפים כמו "דמוקרטיה", "חירות", "זכויות אדם" ו"חס וחלילה לנו מלכפות דברים על האזרחים. זו דיקטטורה, פאשיזם, נאציזם". אבל הלו, אזרחי ישראל המחוסנים והבלתי-מחוסנים גם יחד, אתם חיים עשרות בשנים במדינה שאין בה לא "חירות" ולא "דמוקרטיה" ולא "זכויות אדם". מדינה המחזיקה מיליוני בני אדם תחת כיבוש צבאי אכזרי ההורג בהם יום-יום. זה לא מפריע לכם כהוא זה. רק כשרוצים לחסן אתכם, אלוהים ישמור, כדי להציל את חייכם ואת חיינו, אז פתאום אתם מזדעקים? מה זה? זה אפילו לא בדיחה הדבר הזה.

אבל לא רק הפלסטינים, שהם הרי ממילא לא בני אדם בשבילכם, חיים כאן תחת כפייה מזוויעה פי אלף מחובת החיסון. גם אנחנו, היהודים, "הטובים" יעני, חיים כאן כל חיינו תחת מיני כפיות. חלקן, כמו תשלום מסים וחגורת בטיחות, כמו במדינות אחרות. חלקן ייחודיות לישראל. גיוס לצבא לשנתיים וחצי בכפייה זה לא פגיעה בחירות ובזכויות האדם? כפיית נישואים דתיים זו לא דיקטטורה? ולמה המדינה כופה על כולנו שלא לנסוע בתחבורה ציבורית בשבת ובחגים של יהודים? ולכפות עלינו לא לראות כדורגל בטלוויזיה ביום כיפור וביום הזיכרון זה לא פאשיזם?

כל המדינה, כל מדינה, היא כפייה אחת גדולה. אז זה מה שמפריע לכם? שחלילה יכפו על הבלתי-מחוסנים, שכמו עלוקות מסתובבים חופשי על גבם ובזכותם של אלו שכן התחסנו, סגר ובידוד? כדי שלא יהרסו לנו ולעצמם את החיים? יאללה ממשלה, במקום להטיל סגר על כולנו, כולל ששת מיליוני המתחסנים, הטילו עכשיו, מיד, סגר על מיליון הבלתי-מתחסנים. עוד לא מאוחר מדי.

ועכשיו הבמה שלכם. גדפו וקללו כאוות-נפשכם.


2.8.21

הַתִּפְלֶצֶת כְּתִפְאֶרֶת

הקדוש ברוך הוא, כמה שהוא לא קיים, ככה הוא אוהב את בנו, יהודה משי-זהב, החרדי הקיצוני שהפך לסופר-ציוני, ואת עמו ישראל. הנה, רק הוחשד בתקשורת משי-זהב, מדליק המשואה וכמעט חתן פרס ישראל, כמי שבמשך עשרות שנים הטריד מינית ואנס ילדים וילדות וגם בגופות שלח ידו, מיד נזדרז הבורא שלא היה ולא נברא להסיט ממשי-זהב אהוב נפשו וממדינת ישראל הקדושה לו, את אש הגיהנום ולהצילם מתופת הביזיון.

ראשית, הלך והדליף לעיתון "הארץ" עוכר ישראל (נפלאות דרכי האלוהים, הא?) את דבר פדופיליותו של משי-זהב ובכך מנע מהמדינה את הביזיון שבמתן פרס ישראל לפדופיל ונקרופיל לכאורה. אחר-כך התיר למשי-זהב שלו לנסות ולשלוח יד בנפשו, מה שהוא בדרך כלל אוסר באיסור חמור על אנשיו. על כך הוסיף והרג 45 ממאמיניו האדוקים דווקא בהילולה לכבודו שלו בהר מירון השגיא. וכשחשש שגם הרצח ההמוני הזה זה לא יספיק כדי להשכיח את את דבר התועבה והנבלה של משי-זהב ומדינת ישראל, הזדרז הכל-יכול ופצח במבצע "שומר החומות", עם טילים מכל המינים ולכל הכיוונים, והרג בהם ובנו נשים וטף. בסוף זה באמת הצליח וסיפור יהודה משי-זהב נשכח כמעט כלא היה.

אבל זה כן היה. מלבד ההכחשות המשומשות הרגילות של איזה עורך דין לא נסתרו הדברים. משי-זהב, על-פי כל מה שהתפרסם, הטריד מינית ואנס ילדות וילדים במשך עשרות שנים. הדברים היו ידועים ככל הנראה למערכות אכיפת החוק ולאישים בכירים רבים, וכל הללו לא רק שלא נקפו אצבע, אלא אף הסתירו והשתיקו כל חשד או תלונה שהעז מישהו או מישהי להעלות נגד הקדוש הטהור והחסין מכול רבב משי-זהב.

וכל-כך למה? כי משי-זהב שימש לציונות אות ומופת לצדקתה ההיסטורית, הפוליטית, הדתית, המוסרית ומה לא. שהנה לכם יהודי חרדי אנטי-ציוני קיצוני שהפך ליהודי חרדי ציוני נלהב, שהבן שלו אפילו התגייס לצנחנים. הללויה! ועל כך העניקה לו המדינה הציונית את שני עיטורי המופת הגדולים שלה – הדלקת משואה ופרס ישראל וחיסיון פלילי משפטי לכל חייו. התקשורת "השמאלנית" הרסה את החגיגה. אבל ברוך השם, אז בא השם יתברך ועשה שהכול יישכח.

בשבוע שעבר כתב הלאומן המהולל נועם פתחי ב"ישראל היום" בענייני משה איבגי ושי אביטל. "אף אחד לא תמים לחשוב שדפוס פעולה כזה, הכולל הכשלה של בחורה צעירה בתחום הדוגמנות, הטלוויזיה, הקולנוע או התיאטרון, יכול להתקיים בלי משתפי פעולה ואינטרסנטים ששותקים לנוכח ההתנהלות הזו", ציין וסיכם את מאמרו במילים "קל לבודד את הטורפים ולצקצק בניקיון כפיים, אבל האמת קשה יותר: זו מחלה של התעשייה כולה". בא פתחי לקלל ויצא מקלל יותר משהתכוון. כי אם זה נכון על "תעשיה", אז מה בדבר מדינה?

וכי מה הייתם חושבים על מדינה כלשהי - צפון קוריאה, דרום אפריקה, גרמניה, בלגיה, ארגנטינה, קמבודיה, סעודיה – איזה שאתם רוצים, שהייתה במשך שנים מפארת ומהללת ומעניקה את מיטב פרסיה ואותותיה ועיטוריה הגבוהים ביותר לפדופיל-נקרופיל מתועב שכזה (לכאורה), כשבכיריה יודעים שהוא כזה ומסתירים ומשתיקים זאת? הייתם חושבים שזו מדינה איומה, רקובה. אז הנה לכם, בבקשה.

 

26.7.21

זו לא "עליונות מוסרית", זו יכולת הרג 

ניחוח מתקתק ונעים של "עליונות מוסרית" מבית היוצר של הקולוניאליזם הלבן והגזען מלווה את המפעל הציוני מאז התחלנו במבצע "יישוב הארץ", קרי: הטיהור האתני של הילידים הפלסטינים מארץ ישראל. הם - הערבים - פרימיטיבים, ברברים, פראים, רוצחים, אכזרים, חסרי תרבות, נטולי מוסר וכל הפויה הזה. ואילו אנחנו, היהודים, בדיוק ההיפך. בני תרבות (צ'כוב כבר אמרנו), משכילים, נאורים, מוסריים וכל ההללויה הזאת.

העובדות אומרות ההיפך. אנחנו טבחנו בהם פי כמה וכמה משהם בנו (החל בנכבה, עבור בקיביה וכפר קאסם, דרך מערת המכפלה וסברה ושתילה ועוד היד נטויה); גירשנו מאדמתם ומארצם כ-700 אלף מהם (גם אם הם ברחו - אנחנו לא נותנים לחזור, אז גירשנו), הרסנו, החרבנו ומחקנו מעל פני האדמה מאות כפרים שלהם. אנחנו ממשיכים בזה גם בעצם הימים האלו. יום-יום הורגים בהם, מגרשים אותם, גוזלים את אדמותיהם.

אבל אנחנו לא נותנים לעובדות ולגוויות לבלבל לנו את התחושות הנעימות. ואנחנו גם לגמרי בטוחים שיש לנו עליהם "עליונות מוסרית". למה? "כי הם מתפוצצים באוטובוסים והורגים ילדים". העובדה שהצלפים, התותחים, הטנקים, והמטוסים והטילים המדויקים שלנו הורגים בהם הרבה יותר ילדים מאשר הם הורגים בנו בפצצות וברקטות הפרימיטיבות שלהם, אך מוכיחה לנו שאנחנו הצודקים – הם הורגים ילדים בכוונה ואנחנו בשוגג.

הסדרה התיעודית "השמידו את כל הפראים!" של רשת HBO, המוקרנת בימים אלה ב-yes VOD ומבוססת על ספרו של סוון לינדקוויסט, מוסיפה נדבך רלוונטי למדורת ההבלים הללו. בפרק השלישי, "להרוג ממרחק", סוקר הבמאי ראול פק את התהליכים הפוליטיים והכלכליים שהביאו לכך שבסוף המאה ה-19 הגיעו האירופאים לכך שיכולת ההרס וההרג שלהם ממרחק (רובים, מקלעים ותותחים) עלתה לאין שיעור על זאת של "הפראים". לאחרונים לא היו תותחים ומקלעים כלל. מעט הרובים שהיו בידיהם ירו לטווח של פחות ממאה מטרים, בעוד שבטווח הרובים של האירופאים הגיע לכמעט קילומטר.

הדבר בא לידי ביטוי מזוויע ב-1898 בקרב אומדורמאן, שבו יצא הבריטים להשיב לעצמם את השלטון בסודאן לאחר שגורשו משם בידי מורדים מקומיים. מצד אחד התייצב הצבא האימפריאלי – 8,000 בריטים ו-18 אלף מצרים - כולם חמושים ברובים ארוכי טווח ואיתם גם 80 תותחים ו-44 מקלעים. מצד שני עמדו הלוחמים המקומיים, כ-56 אלף איש, שרק כרבע מהם חמושים ברובים קצרי טווח והשאר מצוידים בחניתות ובסכינים.

"בתום חמש שעות, צבא הפראים החזק והחמוש ביותר שהתמודד אי פעם מול כוח אירופאי מודרני הובס לחלוטין ללא קושי", מספר פק. כעשרת אלפים מהמורדים נהרגו. ואילו בצד הבריטי/מצרים - 47 בלבד. זה לא היה קרב. זה היה טבח. אלא שהלקח הלא נכון הופק מהטבח הזה, ממשיך פק, "האירופאים החלו להתבלבל בין עליונות צבאית לבין עליונות אינטלקטואלית ואפילו ביולוגית".גם אצלנו קיימת היכולת להרוג הרבה פלסטינים ומרחוק – באמצעות צלפים, טנקים, מטוסים וטילים - בעוד שהם נאלצים להרוג אותנו מקרוב, בדקירות סכינים ובפצצות אדם במקומות הומים. אך אל תתבלבלו. אנחנו לא יותר מוסריים מהם. יש לנו כלי נשק הרסניים, קטלניים, ארוכי טווח ומדויקים מאשר להם. וזה כל הסיפור. לא עליונות מוסרית אלא יכולת הרג. 


19.7.21

קוסמטיקה, סריגה, אונס - עניינים של נשים

בשבוע שעבר הצביעה מליאת הכנסת בקריאה טרומית על הצעת החוק של ח"כ מירב בן-ארי (יש עתיד) המחייבת שמירה של ערכות שנלקחו מקורבנות אונס  לתקופת זמן בלתי מוגבלת, במקום ל-90 יום בלבד כפי שקובע החוק כיום. להתנגד לחוק כזה פירושו להקל על אנסים לבצע את זממם ולחמוק מעונש. כלומר, לתמוך במעשי אונס. והנה, בעוד חברי הקואליציה והרשימה המשותפת מהאופוזיציה נהגו כבני אדם והצביעו בעד החוק (64 ח"כים), כל חברי האופוזיציה הימנית-חרדית בהנהגת בנימין נתניהו (51 ח"כים) הצביעו כאיש אחד נגד החוק. כלומר, הביעו תמיכה באנסים ובמעשי אונס.

ההצבעה מעוררת החלחלה והזוועה הזו של האופוזיציה גרמה בצדק לזעם רב ברשתות החברתיות ובתקשורת. אלא שהזעם הופנה לא חלילה נגד נתניהו שהורה לחברי האופוזיציה להצביע בעד תמיכה באונס, ולא נגד מי מחברי הכנסת הגברים של הליכוד, המפלגות החרדיות (טוב נו, שם יש רק גברים) ו"הציונות הדתית", אלא נגד הנשים שהצביעו כך, חברות הכנסת מהליכוד והציונות הדתית.

הגדילו לעשות יושבי ויושבות "אולפן שישי", מדורת השבט החדשותית של ישראל. שם תהה המגיש דני קושמרו: "זה הרי לא רק עניין של גברים או נשים" ומיד הוסיף: "אנחנו רואים עכשיו את רשימת הח"כיות שהצביעו נגד החוק". ואכן, על המסך אכן הופיעה רשימת הקלון של נשים שהצביעו נגד החוק. הפרשן אמנון אברמוביץ' הוסיף: "כל חברות הכנסת של האופוזיציה – שרות לשעבר, חברות כנסת – הצביעו נגד. הצבעה לא עניינית ולא אנושית".

איש או אישה מחברי הפאנל לא מחה ולא התרעם – מה, מלחמה באונס זה עניין רק של נשים? האומנם מדובר במשהו שמקומו ב"מדורי הנשים" בעיתונות? קוסמטיקה, סריגה ואונס? זה בסדר שגבר תומך באונס? רק אישה זה לא יפה? כשנתניהו ושטייניץ ואוחנה וגפני ודרעי וסמוטריץ' תומכים באונס זה בסדר? רק כשרגב, גמליאל וסטרוק מצביעות כך זה לא בסדר?

ולמה הן הצביעו כך? כי יו"ר האופוזיציה נתניהו הורה להן, כפה עליהן, אנס אותן, להצביע כך. הנה מה שכתבה ח"כ גלית דיסטל-אטבריאן על ההצבעה: "חושבים שזה קל להצביע נגד חוק שאת מאמינה בו בכל לבך? ... היה ברור לכל אחת... שהחוק הזה יעבור בכל מקרה גם בלעדינו... הצבענו נגד ויצאנו מהמליאה עם דמעות בעיניים... [והכול] למען המטרה הגדולה, למען הגוש הלאומי כולו".

אבל ח"כ דיסטל-אטבריאן, אם ידעתן שהחוק יעבור, למה בעצם הצבעתן נגדו? הרי לא פגעתם בהצבעתכן בממשלה בכהוא זה. אז למען איזו מטרה גדולה, לאומית כביכול, נלחמתן כאן עם דמעות בעיניים בניגוד להשקפת עולמכן? המטרה הגדולה היחידה של ההצבעה הזאת, שלכן ושל האופוזיציה כולה, הייתה להראות שנתניהו הוא הגבר והוא השליט. זה ותו לא. נתניהו אנס אתכן להצביע בעד אונס. לכן בכיתן. אבל במקום לבכות הייתן צריכות, אתן וכל חבריכן הגברים מהאופוזיציה, להתייצב מולו כאישה אחת, להגיד לו "לא" ולהצביע בעד החוק ונגד האונס שלו ונגד אונס בכלל. זה עד כדי כך פשוט וברור ומוחלט.


12.7.21

הרשימה המטופשת

בתחילת 2015, תחת הכותרת "הערבים הם התקווה", כתבתי מעל דפי עיתון זה ש"הקמת הרשימה הערבית המשותפת היא בשורה משמחת הנושאת עמה תקווה חדשה ואמיתית לעם ישראל, לכן כל יהודי שוחר טוב צריך להצביע בעבורה".

חשבתי כך כי האמנתי, ועדיין מאמין, שרק שיתוף מלא בחיי המדינה, כולל בשלטון, של הפלסטינים אזרחי ישראל, יכול להביא למפנה היסטורי שיוליך אותנו להסדר ולשלום שאנו כה זקוקים לו. אבל אני לא עד כדי כך תמים. היה לי ברור מלכתחילה ששלל המפלגות הציוניות, שהם הרוב השליט, שלא לומר העריץ, יעשה כל מאמץ דווקא כשכוחם הפוליטי של הערבים יגדל, שלא לשתף אותם חלילה בשום אופן בשלטון. ואכן כך היה.

אלא שגם מצדם של הפלסטינים הישראלים, שהרשימה המשותפת הייתה אז נציגתם הכמעט בלעדית, נדרשה ונדרשת מידת מה של הליכה לקראת הרוב הציוני השליט, כדי שהשיתוף המיוחל הזה יתרחש, או לפחות יתחיל להתרחש. שכן, חרמות ולאווים ואי השתתפות במשחק לא יכולים להביא לשום כלום.

והנה, כבר לקראת בחירות 2015 הופיע הניצן הראשון של הטיפשות הדוגמטית של הרשימה המשותפת. זה קרה כשהיא סירבה לחתום על הסכם עודפים עם מרצ כי "היא מפלגה ציונית". על כך קצפתי וכתבתי כאן: "אתם הרי מדברים, בצדק ובשכל, על השתלבות בחברה בישראל על כל משלביה; איך תשיגו את זה אם אינכם מסכימים אפילו להסכם עודפים עם מרצ, המפלגה הציונית היחידה שהצביעה נגד פסילת חנין זועבי? עם מי תשתפו פעולה כדי להשתלב או להגן על זכיותיכם, אם לא עם ציונים שכאלו? אין לזה שום היגיון מלבד הצורך הנואש לא לוותר על עמדת הקורבן".

אבל הם בשלהם. ובסוף 2016 החרימו כל חברי הכנסת של הרשימה המשותפת את הלווייתו של שמעון פרס. מנהיגי כל העולם השתתפו. גם הנשיא הפלסטיני, מחמוד עבאס (אבו-מאזן). אבל הרשימה המשותפת החרימה. למה? כי פרס היה "ביטחוניסט בשירות הכיבוש". וואלה, נכון. אבל כמעט כל היהודים הישראלים הם כאלו. אז מה? ומה יצא לכם מזה, חוץ מזה שיצאתם יעני גברים? איזה רווח פוליטי, ואתם הרי פוליטיקאים, גזרתם מזה? רק נזק עשיתם לעצמכם. טימטום גמור.

והנה לרגע היה נדמה שלמדתם לקח ובחרתם נכון. למרות הקושי, ב-2020 המלצתם להטיל על בני גנץ, רמטכ"ל "צוק איתן", את מלאכת הרכבת הממשלה. אלא שהמהלך לא צלח. גנץ ומפלגתו, בעקבות האוזר ומאוזר, דחו את ידכם המושטת, תקעו סכין בגבכם, בגדו בכם, והקימו ממשלה עם בנימין נתניהו. אבל גנץ לא בגד רק בכם. הוא בגד בבוחריו, בשותפיו, בכולם. אז מה? ככה זה בפוליטיקה. ממשיכים הלאה. לא עושים בגלל זה ברוגז לעולם ועם כולם. מה אתם, ילדים קטנים?

כן. עובדה. ב-2020 הייתם המפלגה היחידה בכנסת שהצביעה נגד "הסכמי השלום" עם איחוד האמירויות ובחריין. אז נכון, יש לכם מיליון טענות נגד "הסכם השלום" הזה, וחלקן, אולי אפילו רובן, צודקות ונכונות. אז מה? יכולתם לטעון כל מה שיש לכם נגד ואז בהצבעה להימנע. מה זה נתן לכם שהצטיירתם בעיני הציבור הישראלי-יהודי כ"מתנגדי שלום"? מה הרווחתם מזה? מי הרוויח מזה משהו? אף אחד ולא כלום.

והנה עכשיו, הצבעתם נגד "חוק האזרחות" המתוקן שהגישה ממשלת בנט, בתמיכת השר עיסאווי פריג' ממרצ וחברי הכנסת מנסור עבאס וואליד טאהא מרע"ם ואיבתיסאם מרעאנה מהעבודה. מה, כדי להראות לערבים שאתם ערבים יותר טובים מהם כאילו? ולמי חברתם בהצבעה הזאת? לנתניהו והליכוד, לנספחיו החרדים, ולמפלגת הציונות הדתית, כלומר לבצלאל סמוטריץ', איתמר בן-גביר וחבר גזעניו הנוראים.

חברי הרשימה המשותפת, עם מרצ אתם לא חותמים הסכם עודפים "כי הם מפלגה ציונית"; להלווייה של פרס אתם לא באים כי הוא "ביטחוניסט בשירות הכיבוש"; אבל אתם חוברים לבן-גביר, סמוטריץ' ואורית סטרוק, שלא רק מתנגדים לחוק האזרחות כי הוא מקל מדי לטעמם, אלא גם מייחלים לכך שאתם כולכם, אזרחים ישראלים לכל דבר, תיעלמו מעל פני האדמה הזאת ובכלל.ו

אז, כשהחוק נפל, הצטלמתם צוהלים כי "הפלתם את החוק הגזעני". מה, אתם עד כדי כך טיפשים או צבועים? ראשית, לא אתם הפלתם את החוק, אלא האידיוט הימני הגזען עמיחי שיקלי, שהתחייב בפני ראש מפלגתו בנט להימנע, אבל הצביע נגד. אם היה שיקלי עומד במילתו, החוק לא היה נופל ולא נעליים, והצבעתכם לא הייתה שווה גרוש. שנית וחשוב מכך – לא הפלתם את החוק אלא רק גרמתם להשעייתו הזמנית. בקרוב, יותר או פחות, הוא יעלה שוב להצבעה ויעבור כמו כלום.

ולא רק זה. השעייתו הזמנית של חוק האזרחות לא תשנה את המצב בשטח. פלסטינים שיינשאו לפלסטינים ישראלים לא יזכו לשום זכויות, בדיוק כפי שהיה כשחוק היה בתוקף. עד לאישור החוק מחדש, הדברים ייעשו לא בחסות החוק, כי אם בנימוקים "ביטחוניים" ביורוקרטיים, כפי שנהוג כאן מימים ימימה. ומי כמוכם מכיר זאת היטב, על בשרכם.

"חוק האזרחות" הוא אכן חוק גזעני לעילא ולעילא. אבל הוא לא נפל ולא יפול. הוא יקום ויחיה וזה לא בגלל בנט או לפיד או פריג' או שיקלי, אלא בגלל שכל חברי הכנסת הציוניים ונספחיהם, ומדובר ב-110 מתוך 120 חברי הכנסת, תומכים בו. הציונות לא תבוטל בקרוב וכל עוד היא כאן ימשיכו החוקים וההתנהלות בישראל להיות אדנותיים וגזעניים כלפי הילידים הפלסטינים. בין אם הם אזרחי ישראל ובין אם לאו. לכן, אין אפשרות לבטל את חוק האזרחות הגזעני. אפשר רק לרכך אותו ולהקל בו. זה הכול. אז תחליטו אם אתם בעד חוק גזעני קשה יותר או פחות. זו עכשיו השאלה. ואין אחרת.


5.7.21

עֲקוּדִים לַטַּיִס

בבוקר שאחרי סיום קורס טיס 182, לפני כשבועיים, נזדרז "ידיעות אחרונות", העיתון הלאומני של המדינה, לפרסם את נאומו של "ר', אביו של אחד ממסיימי הקורס, שבירך במסדר הכנפיים בשם ההורים". אבל לפני שאדון בדייסה הקלישאית-דתית-לאומנית שיצאה מפיו של ר' (למה גם שם פרטי של אב חסוי? מה, האיראנים יקראו ויגבירו את סיבוב הצנטריופוגות?) נשאלת השאלה מי ואיך בוחרים מי ידבר בשם ההורים. ההורים עצמם? מפקד הקורס? ולפי מה? בגלל שגם הוא טייס (ואולי לכן ר')? בגלל שהוא דתי (אומר בנאום "אלוקים")? ואם הוא גם טייס וגם דתי, אז בכלל.

שאלות. אבל אגש לטקסט עצמו. "אברהם אבינו, אבי האומה", פותח ואומר אבא ר', "נענה לקריאת האלוקים לצאת לדרך הארוכה, לכונן את עמנו הנפלא. הוא השיב במילה אחת 'הנני' והתייצב למשימה המפרכת ללא קושיות ושאלות, במסירות אין קץ". ככה? באמת?! האומנם עמנו "נפלא"? נפלא כמו כל העמים או נפלא מכל העמים? ובמה נפלאותינו? בזה שאנחנו יודעים להטיס מטוסים ולהפציץ בסיסי טילים ומחנות פליטים? או שאולי בזה שאנחנו, כפי שמפליא להדגים הדובר, "עם יהיר ומתנשא" כמו שאמר עלינו שארל דה-גול?

בכל מקרה, העיקר פה, סיפור אברהם וכינון האומה, אינו נכון. טעות, בורות, שקר או עיוות. על-פי המיתוס המכונן של האומה, התנ"ך, כינונה נעשה לא באופן ובעת שבה מתאר זאת הדובר, שאמור לכאורה להתמצא בתחום, בבראשית כ"ב, אלא לפני זה, בבראשית י"ב, כנאמר שם: "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ... וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו יְהוָה". זה רגע כינון האומה ולא הרגע שבו אברהם אומר "הנני". היענותו לקריאת אלוקים היא כשהנ"ל קורא לו "קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה". ואברהם אכן לוקח את בנו - "ללא שאלות וקושיות, במסירות אין קץ", כפי שמציין נציג ההורים בפני הבנים והולך לשחוט, לשרוף, להעלות את בנו קורבן לאלוקים.

"וגם אתם אמרת הנני", ממשיך ר' ומכריז בגאווה. אבל אל מי הוא מדבר כאן? אל מי הוא פונה? לכאורה אל הבנים, אבל למעשה, בהתייחס למיתוס שעליו הוא נשען וממנו הוא מצטט, הוא פונה אל עמיתיו ההורים, שכמו אברהם נענים לקריאת אלוקים לעקוד את בניהם לטייס ולהקריב אותם למען האומה. וחשוב לדעת: כת המתנחלים, הציונות הדתית, הסרוגים – קיראו להם איך שהם רוצים – מחדשים בתורתם הנוכחית את מיתוס הקרבת הבנים. "קורבן עולה" או "שה לעולה" הם קוראים למי בניהם הנופלים בקרב על מזבח "אהבת ארץ ישראל". וגם כאן, בנאום הזה, זה כך.

ואז פונה ר' לבנים ואומר להם: "כשתצאו בחשכת הליל, נוסקים לשמיים, לבד בתא הטייס... לא תהיו לבד... יהיו שם איתכם אחינו היהודים מכבשני האש של השואה הארורה". ובהמשך מבקש מהבנים הטייסים: "צירבו באישון עיניכם את עיניו של הילד מגטו ורשה, מרים את ידיו. לא עוד". והוא מסיים את נאומו באומרו לבנים: "המיית תפילתם החרישית של דורות שלא זכו לכך (להיות טייסים?) מבקשים שיברך אתכם האל ויצליח בעדכם".

אבל הלו, ר', למה האלוקים הזה שאתה מבקש שנתפלל שיעזור לבנינו הטייסים לא עזר לשישה מיליון יהודים, ובהם מיליון וחצי ילדים, שהוריהם התפללו עליהם לא פחות מאיתנו, והתיר לרצוח אותם, הותיר את נפשותיהם להשמדה, ב"שואה הארורה" כמו שאתה קורא לה, הא?

וזה עוד לא הסוף של הבלילה המבחילה שבישל כאן רבי ר'. הוא גם מדבר על פרשת אותו שבוע, פרשת בלק, לו קורא לו "צורר היהודים הראשון שקם בהיסטוריה". וואלה? ומה עם פרעה שהיה קודם? הוא לא היה צורר? והנה, אפילו בלק הצורר שראה את "עמנו הנפלא. חברה מאוחדת, מלוכדת, ששמחת נעורים תמיד על פניה" (וואלה!?) אמר, לטענת ר', "מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל". אלא שלא בלק אמר את זה, אלא בלעם. לא משנה, פרט קטן.

ולמה ומדוע היה בלק, לטענת ר', "צורר היהודים הראשון בהיסטוריה"? הרי בתנ"ך עצמו, הראשון והיחיד הקרוי "צורר היהודים" הוא המן הרשע במגילת אסתר. אז למה בלק בכל זאת צורר? מה הוא עשה? לפי התנ"ך בלק היה מלך מואב, אחד העממים שישבו בכנען כשבני ישראל באו עליה ממצרים לרשת אותה. לפני שהגיעו הישראלים לממלכתו, הם עברו בשטחי עממים אחרים, כמו האמורי, "וַיַּכּוּ אֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו וְאֶת כָּל עַמּוֹ עַד בִּלְתִּי הִשְׁאִיר לוֹ שָׂרִיד וַיִּירְשׁוּ אֶת אַרְצוֹ". "וַיַּרְא בָּלָק בֶּן צִפּוֹר אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה יִשְׂרָאֵל לָאֱמֹרִי" ואז הוא מנסה למנוע, במיני דרכים שיקרה לעמו ולממלכתו את אשר קרה לאמורי. האם לפי פרשנותו של ר', אבי הטייס, "צורר יהודים" הוא מי שמנסה להגן על עצמו ועל עמו מפני הישראלים המנסים לרשת את ארצו ולגרש אותם ממנה ולהשמידם?

דבר נציג ההורים ר' בטקס סיום קורס טיס 182 היה נאום פוליטי-אידאולוגי מבעית. לו היה הורה אחר נבחר לדבר (אל תדאגו, זה לא היה קורה) ואומר שם לבנים משהו כמו: "אומנם, כפי שהוכח בשואה, אין אלוהים או שאבינו-מלכנו נטש אותנו אז להירצח, אבל אנחנו ההורים וכל עם ישראל עומדים מאחוריכם, ומקווים שתצליחו, בכוחכם, להגן על מדינתנו", הארץ הייתה נזעקת ורועשת ומקללת ומטנפת. אבל כשנציג ההורים "הנבחר" נושא דברים מעוותים ומזעזעים הרבה יותר - זה עובר בשקט, כאילו כלום. ואולי אלו באמת הדברים ש"עם ישראל" מאמין בהם? שאלה טובה.