4.1.21 

הציונות היא מפלטו של הנבל

"סמל הציונות ואהבת ישראל ללא תנאי כך" - כך הגדיר בשבוע שעבר אמנון לורד, מבכירי הכותבים של הימין הביביסטי, את ג'ונתן פולארד מעל דפי "ישראל היום", עם נחיתתו כגנב בלילה בישראל. אבל פולארד ריגל עבור מדינת ישראל (בארה"ב, ידידתנו הענקית) לא מציונות ולא מאהבת ישראל. הוא עשה זאת משתי סיבות אחרות לגמרי: האחת, ואולי העיקרית, היא אישיותו התמהונית משהו, שגרמה לו לחפש הרפתקה "מסוכנת" שתהפוך אותו לכאורה ל"איש חשוב". והשנייה, המשנית, בצע כסף, שהוא קיבל מישראל, והרבה. רק אחרי שמדינות כמו סין, אוסטרליה ופקיסטאן הבינו כנראה עם מי יש להם עסק וסירבו לקנות ממנו (על-פי פרסומים זרים) את הסחורה שהציע להם, נהפך פתאום פולארד לאוהב ישראל ופנה למי משליחיה בארה"ב. אלו מיהרו לקנות את הלוקש בלי להבין עם מי ולתוך מה הם נכנסים.

נתניהו ופולארד. צילום: הארץ

הרווחים המודיעיניים של ישראל מסחורתו של פולארד לא היו בחינת גיים-צ'יינג'ר שאין בלתו, אבל הנזקים שגרמו הוא ומפעיליו האווילים לישראל וליהדות העולם הם עצומים לאין שיעור. ראשית, בניגוד להוראות מפעיליו, שלא להתקרב בשום אופן לשגרירות הישראלית, פולארד נמלט דווקא לשם כשנחשף. הוא אמנם גורש משם, אך בכך חשף את העובדה, שעד אז לא היתה ממש ידועה לעוקבים אחריו, שהוא מרגל למען ישראל. אכן אהבת ישראל למופת. שנית, וגרוע מכך בהרבה, עצם הפעולה וההפעלה של אזרח יהודי, עובד מערכת הביטחון של מדינה ידידותית כארה"ב, ועוד שלומיאל כפולארד, חשפה את יהדות העולם לטיעון האנטישמי עתיק-היומין שהיהודים הם בעלי "נאמנות כפולה" - למדינת היהודים יותר מאשר לארץ שבה הם אזרחים. פולארד ומפעיליו אישרו ואוששו את טענותיהם של האנטישמים, וגרמו בכך ליהודי העולם עוול ונזק נוראים. 

מצד שני אולי זה דווקא טוב לציונים. אולי הם שמחים בזה. כי גם הם מאמינים, כמוהם כאנטישמים, שיהודי העולם צריכים להיות נאמנים קודם כל לישראל, ורק אחרי זה למדינות שהם הם חיים ואזרחים, כמו ארה"ב, צרפת, בריטניה וכולי. מהבחינה הזאת האנטישמיות והציונות הם שני צדדים של אותה מטבע. 

בסופו של דבר, רק מעצרו והעמדתו למשפט של פולארד הוציאו ממנו פתאום לראווה את זהותו היהודית והציונית שלו - שעד אז התבטאו, כמעט כמו אצל כל בחור יהודי אמריקאי בקצת ביקורים בארץ ולא הרבה יותר מזה - כמוהו כאחרון הערסים שדרס ילדים למוות, שמופיע למשפטו כשכיפה שחורה לראשו וספר תהילים בידו. והתמונה שבה ראש ממשלת ישראל בא, בחסות החשיכה, לקבל את פניו של האיש הזה ולמסור לו במו ידיו את תעודת הזהות הישראלית שלו, רק מחזקת את העובדה העדכנית שהציונות היא מפלטו של הנבל. בתנאי כמובן שהוא יהודי.  כך נכנסים לפה, ומתקבלים על ידי מדינת ישראל בזרועות מחבקות, יהודים נרדפים מן העולם כולו – רמאים, נוכלים, גנבים, זייפנים, דורסי-ילדים, אנסים, פדופילים, ובעיקר המון-המון חולי קורונה מאומתים.


12.4.21

ארץ ישראל לא שייכת לעם ישראל

בשבוע שעבר צייץ ח"כ בצלאל סמוטריץ' ש"ערבים שלא יכירו בכך שארץ ישראל שייכת לעם ישראל (הוא לא התכוון לאזרחי ישראל, אלא לעם היהודי) לא יישארו כאן", כלומר יגורשו או יומתו (לביטוי "לא יישארו כאן" יש יותר ממשמעות אחת). התבטאותו הנלוזה הזו של האדון סמוטריץ' עוררה סערה זוטא בקרב בני המיעוטים הליברלים שעוד נותרו כאן, שזעפו על כך שהוא מאיים, כלשונם, באופן גזעני על הערבים (אזרחי ישראל? או רק כאלו שאינם כאלה? או גם וגם?) שיגורשו מהארץ.

אלא שעל האקסיומה היצוקה מאורניום מעושר העומדת בבסיס ציוצו של סמוטריץ', שלפיה "ארץ ישראל שייכת לעם היהודי", לא קם כל חולק או מפקפק. שהרי הדיבר "ארץ ישראל שייכת לעם ישראל" הוא כאן בגדר אקסיומה מדאורייתא, מקובלת ומוסכמת כבטון מזוין מכף רגל עד ראש על כל היהודים, הציונים, החיים בארץ ובתפוצות, וכמובן גם על רובכם ככולכם. אלא שהאקסיומה הזאת היא כל כולה דבר הבל ושקר חסר ממשות ומשמעות, שאין לו על מה לסמוך, לא לוגית, לא משפטית, לא מוסרית ולא כלום. וכל שלוש הרגליים שעליהן היא נסמכת הן פחות מכרעי תרנגולת בגריל.

ראשית, אין בכלל ישות כזאת "ארץ ישראל". נכון, מדובר בכברת ארץ באזור המזרחי של אגן הים התיכון, שברוב השפות נקרא כבר אלפי בשנים "פלסטינה" ואנחנו קוראים לו ארץ ישראל, אבל היכן היא אותה "ארץ ישראל"? מאיפה ועד היכן היא משתרעת? מגדרה עד חדרה? מן הים עד הירדן? מהנילוס עד לחידקל? ואם אתם אומרים לעצמכם עכשיו משהו כמו "כן, ארץ ישראל שייכת לעם ישראל, אבל למען השלום אנחנו מוכנים לוותר לערבים על יהודה ושומרון", אז גם סמוטריץ', היו בטוחים, חושב כמוכם ומוכן למען השלום לוותר לערבים על עיראק ואפילו על מצרים.

שנית, מה פירושו של דבר שארץ או כברת ארץ שייכים לאדם או לעם כלשהו, ועוד לעם שרובו בכלל אינו יושב בה? האם איזה טייקון יכול למשל לקנות לעצמו מדינה קטנה, נגיד את לוקסמבורג, ואז לומר "לוקסמבורג שייכת לי"? נשמע לכם? ולמי שייכת צרפת? לעם ההוגנטי (סתם המצאתי) או לאזרחי צרפת? ואירלנד או איטליה שייכות לאירים או לאיטלקים, כולל המהגרים שחיים בהן, או גם לעשרות מיליוני האירים והאיטלקים וצאצאיהם באמריקה ובארגנטינה, שהם רבים מאלו החיים בארצות מוצאם?

ואולי אתם מאמינים, כפי שמאמין סמטוריץ', ש"ארץ ישראל שייכת לעם ישראל" בתוקף ההבטחה האלוהית מן התורה? אבל אתם הרי אינכם דתיים ולא מאמינים בשום אלוהים, אז על מה אתם נסמכים כשאתם אומרים "ארץ ישראל שייכת לעם ישראל"? על ההיסטוריה, נכון? שפעם, לפני 2,000 שנה, היתה פה משהו דמוי ישות מדינית יהודית. ועכשיו, אנחנו היהודים, הרי זה כה פשוט, רק חוזרים לארצנו ההיסטורית. אתם, שרובכם אינכם כלל ועיקר צאצאיהם של היהודים ההם, חוזרים לארץ "שלכם" אחרי 2,000 שנה - נשמע לכם כטיעון הגיוני. אבל זה שהפלסטינים רוצים לחזור לארץ "שלהם" אחרי 70 שנה, נשמע לכם טיעון מופרך לחלוטין והזוי לגמרי, נכון?

וכמובן שהשימוש בפועל "שייכת" על-ידי סמוטריץ' והציונים, הוא לא רק מתוקף ההבטחה האלוהית וההיסטוריה היהודית. יש לו משמעות וחשיבות, להלכה ולמעשה, הרבה מעבר לזה. כי אם ארץ ישראל, שבתוכה נכללת כמובן גם מדינת ישראל, שייכת ליהודים, זאת אומרת שכל מי שאינו יהודי וחי פה הוא לא באמת ולא יהיה לעולם אזרח בה. כי הארץ הזו, ונמשיל אותה לרגע לבית דירות, שייכת ליהודים, ואילו הערבים הם רק דיירי משנה כאן, בשכירות. ולכן ניתן לפנות (קרי לגרש) אותם מדירותיהם בכל רגע נתון, לפי צרכיו או גחמותיו של בעל הבית, היהודים. זו פירושה של "השייכות" הזאת, ואין בלתה.

הרגל השלישית של האקסיומה השקרית של "ארץ ישראל שייכת לעם ישראל", הלא היא העם היהודי. היא מופרכת עוד יותר מהשתיים הקודמות. כי גם אם נניח שיש בכלל דבר כזה (וזה לא משנה כי כל העמים הם מומצאים), הרי איך ייתכן שכברת ארץ כלשהי תהיה "שייכת" לעם או לאנשים שאינם חיים בה ולא היו בה מעולם, ואינה שייכת לאנשים (ערבים, פלסטינים) שחיים בה, הם ואבותיהם, לא רק כל ימיהם, אלא מדורי דורות? רק בתקופה הקולוניאלית, שחלפה כבר מן העולם אבל לא מן הארץ, היה יכול להתקיים לכאורה מצב שבו ארץ או כברת ארץ, למשל הודו או קונגו, היו שייכות בכאילו לעם הבריטי או הצרפתי. רובם ככולם לא חיו ולא ביקרו בימיהם בארצות האלו, אלא רק שלטו בהן בכוח הזרוע.

אז לא מן המסקנות הגזעניות של סמוטריץ' אתם אמורים להזדעזע ולהתנער, אלא מן האקסיומה הקולוניאלית, האדנותית והגזענית שעל פיה "ארץ ישראל שייכת לעם ישראל". כי ארץ ישראל לא שייכת לעם היהודי. היא לא "שייכת" בכלל. ארץ ישראל היא בפועל, והיא גם צריכה ויכולה להיות, ומוטב לכולנו שתהיה, ביתם של שני העמים החיים בה – העם היהודי-ישראל והעם הערבי-הפלסטיני. איך בדיוק הם ידורו בה יחדיו, זה בצד זה, אלו בתוך אלו - אנחנו, כולנו, החיים פה, צריכים לסכם בינינו לבין עצמנו.

כל עוד עם ישראל מאמין בכך ש"ארץ ישראל שייכת לעם ישראל", אזי המסקנה המעשית הנובעת מכך היא אכן זו של סמוטריץ'. אם תמשיכו לדבוק באמונתכם זו, הרי בעוד כמה שנים (6, 26, 46), תמצאו עצמכם, אתם או בניכם או נכדיכם, עוסקים במלאכת הגירוש או ההריגה, כחזונו של סמוטריץ', כשאתם אומרים לעצמכם ואולי אפילו שרים (איפה נעמי שמר כשצריך אותה?) "אנחנו עושים דבר נורא, אבל אין ברירה, אין ברירה". יאללה, בהצלחה! 


30.8.21

מי אלו הגזענים האלו?

איך אנחנו "מוכיחים" שאנחנו לא גזענים? על ידי כך שאנחנו מאשימים אחרים בגזענות. לאמור, הם - בן-גביר, המתנחלים, הביביסטים הם גזענים (כלפי ערבים), ולפיכך אנחנו – הנאורים, השמאלנים, קוראי "הארץ", מוקיעים אותם על כך. משמע, אנחנו לא גזענים. אך האומנם זה כך? האומנם רק הימניים-הדתיים-השחורים הם גזענים, ואילו אתם, אנחנו, הנאורים בעיני עצמנו, חפים וצחים מגזענות כעורנו הלבן הנשרף כאן בשמש?

ניקח אפוא לדוגמה את מקרה הגזענות האחרון בעיירת הפיתוח הרצליה פיתוח. הורים לתלמידים בבית הספר היסודי "נוף ים" זועמים, מוחים, פונים לעירייה ולתקשורת, בזעקה מרה על שמנהלת בית הספר חפצה למנות מורה ערבייה למחנכת כיתה. לא שהם גזענים, חס וחלילה, אבל לא ייתכן שערבייה תחנך ילדים יהודים איך לאכול תפוח בדבש.

אלא שהתקשורת לא נפלה בפח ולמרות התירוצים העלובים של ההורים הארץ רעשה קמעה ואף הוקיעה את גזענותם של ההורים. אבל למה ההורים, אם הם כל-כך לא גזענים, טורחים כל-כך לשמור על עילום שמותיהם ולהסתיר את זהותם? למה אף אחד או אחת מהם לא מתייצבים בגלוי מול המצלמות להביע את אהבת המולדת הלא גזענית שלהם? מה, הם מתביישים בזה שהם לא גזענים? ולמה התקשורת מאפשרת לגזענים האלו להסתתר? למה היא לא חושפת אותם ואת זהותם?

בבית הספר "נוף ים" הוצבו בבחירות האחרונות ארבע קלפיות, ולכן יש לשער שקיים מתאם, גם אם לא מושלם, בין תוצאות ההצבעה בו לבין עמדתם הפוליטית של הורי התלמידים. בדיקה לא סבוכה מעלה כי בקלפיות האלה קיבלו המפלגות המקראות "מרכז-שמאל" (יש עתיד, כחול-לבן, העבודה ומרצ) בכמעט 60% מהקולות. מפלגות "הימין" (הליכוד, ישראל ביתנו, ימינה ותקווה חדשה) בפחות מ-40%. שם צמחה הגזענות.

כמובן, שעכשיו יבואו ההורים "השמאלנים" של בית הספר ויגידו (בעילום שם, כמובן) "מה פתאום?! זה לא אנחנו, זה הם, הקומץ, הביביסטים, זה הם הגזענים". וואלה? אז למה אתם שותקים? למה אתם לא משמיעים קולכם נגד "הקומץ" הגזעני הזה, הא? לשתוק נוכח הגזענות הזו פירושו להסכים איתה, לתמוך בה. והנה הפתעה: היחידה שיצאה בפומבי ובגלוי נגד הגזענות הזאת הייתה אמא אחת, הביביסטית ניקול ראידמן. עובדות.

זה לא מפתיע. לפני כשלוש שנים וחצי החליטה מועצת כפר ורדים לעצור את המכרזים העתידיים למכירת קרקעות לבנייה ביישוב, לאחר שכ–50% מהזוכים במכרז הראשון היו ערבים. גם אז גינתה התקשורת את ההחלטה הגזענית, אך תלתה את קולר הגזענות, כרגיל, בממשלת נתניהו, בחוק הלאום ובימין כולו. אלא שגם אז העלתה בדיקה של תוצאות בחירות 2015 שכמעט 75% מהמצביעים ביישוב נתנו את קולם ל"מרכז-שמאל" (המחנה הציוני, יש עתיד ומרצ) ופחות מ-25% הצביעו ל"ימין" (הליכוד, כולנו והבית היהודי). 

הגזענות כלפי הערבים הפלסטינים וגם כלפי היהודים המזרחים כאן, במדינת ישראל, היא לא עניין של שמאל וימין. הגזענות הזאת היא בשורשה ובמהותה של הציונות, שמאל כימין - תנועת התנחלות קולוניאלית של העם או הגזע היהודי האירופי הלבן בפלסטינה-ארץ ישראל.


27.12.21

ישראל, המקום המסוכן ביותר בעולם ליהודים

בזמן האחרון מקפידים כל הדוברים לאחר פיגוע או ניסיון פיגוע להכריז שהיורה/ הדורס/ הדוקרת עשו זאת "רק בגלל שאנחנו שאנחנו [אני, אחי, אשתי] יהודים". כלי התקשורת מהדהדים כמובן את דבריהם כתוכים. הדברים נאמרים שוב ושוב כדי שתתקבע כאמת הטענה לפיה הפלסטינים מנסים לפגוע בנו בשל "שנאת יהודים". כלומר, בגלל שהם אנטישמים, ולא בגלל שאנחנו מתעללים בהם, מקפחים את פרנסתם, עושקים את רכושם, גוזלים את אדמותיהם וממררים את חייהם עד מוות. לא, לא בגלל זה הם מנסים לפגוע בנו, כולל בשוטרי מג"ב דרוזים. הם עושים זאת "רק בגלל שאנחנו יהודים" והם אנטישמים. ככה זה.

כמובן שזה שקר מוחלט, אבל אתם יודעים מה? בסדר, נזרום. נניח באמת שכל ניסיונות הפיגועים מתבצעים בנו "רק בגלל שאנחנו יהודים". אם כך, ישראל היא המקום המסוכן ביותר ליהודים עלי אדמות. שהרי אין עוד מדינה בעולם שבה כל-כך הרבה יהודים נרדפים ונרצחים אך ורק בשל יהדותם. לא ארה"ב, אפילו לא צרפת, ובטח לא בפולין. רק בישראל.

ולא רק שישראל היא המקום המסוכן ביותר בעולם ליהודים כפרטים. כמעט כולנו מאמינים שישראל היא גם המקום המסוכן ביותר ליהודים כקהילה, כעם. שהרי אין עוד מדינה בעולם שאזרחיה, המהווים מחצית מהעם היהודי בכללותו, מצויים בסכנה של השמדה המונית מצד איראן, הרוצה להשמידנו בפצצת אטום, נכון? אבל גם זה שקר גמור. עוד ב-2015 כתבתי כאן שאין שום סכנה כזו משום ש"מבחינת המשטר האיראני - הטלת פצצת אטום על ישראל פרושה התאבדות, צעד שימיט שואה על המדינה האיראנית. לישראל יש, וגם האיראנים קוראים עיתונים זרים, את 'יכולת המכה השנייה'. כלומר, ישראל יכולה למחוק את חצי איראן מעל פני האדמה אם זו תתקוף אותה בפצצת אטום... אם כך, למה שתעשה זאת?"

בחודשים האחרונים הצטרף לדעתי זו גם ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, שחוזר ואומר ש"אין שום סכנה שאיראן תתקוף את ישראל בפצצת אטום". לדעתו, הסכנה היא שאם לאיראן תהיה פצצת אטום, זה יביא למירוץ חימוש גרעיני בכל רחבי האזור. יכול להיות שזה נכון, אבל האם הפתרון לזה הוא להפציץ את איראן לפני שתהיה לה פצצה או להגיע להסכם עם כל מדינות האזור, כולל איראן וישראל, לפירוז מוחלט מנשק גרעיני? אה, יש בעיה, אתה צודק, אדון ברק, יש מדינה אחת באזור שלא תסכים לזה לעולם. אתה בטח יודע את זה, היית ראש הממשלה שלה. אז אין ברירה, חייבים להפציץ. נכון.

אבל נחזור לענייננו: אם באמת ישראל היא המדינה שבה הורגים הכי הרבה יהודים רק בגלל יהדותם, ואם המדינה כולה נמצאת או-טו-טו בסכנת השמדה - אז כנראה שמדינה יהודית היא לא המקום הבטוח ביותר ליהודים עלי אדמות, אלא דווקא ההיפך. לפיכך, מוטב ליהודים שבכם לברוח מכאן ומהר.