8.2.21

מניעת השכלה היא פשע נגד האנושות

בתקשורת וגם אנחנו קוראים, מתוך טעות וטיפשות, לבתי-הספר הממלכתיים ולבתי הספר החרדיים "מוסדות חינוך" כאילו שמדובר באותם סוגים של מוסדות. אבל אלו לא אותם מוסדות. והחינוך שהם מקנים לתלמידיהם הוא לא רק אותו חינוך, אלא הוא חינוך הפוך. 

במערכת החינוך הממלכתית לזרמיה מחנכים להשכלה וללאומנות. במערכת החרדית מחנכים לבורות ולדלות. במערכת החינוך הממלכתית מנחילים לתלמידים  ידע והשכלה וציונות. ואילו במערכת החינוך החרדית, רובה ככולה, מלמדים את התלמידים רק דבר אחד – יש אלוהים בשמיים והוא האחראי הבלעדי עלינו ועל העולם כולו ועלינו, והוא יצילנו מכל צרה (כפי שהוא אכן עשה, ברוך השם, בשואה). וחוזרים ומשננים ולועסים את הדבר הזה, את אותו דבר, ותו לא, ימים וחודשים ושנים על שנים. כמובן שגם מערכת החינוך הממלכתית לוקה באינדוקטרינציה, שזה הרי פירושו של "חינוך", אבל מערכת החינוך החרדית כולה אינדוקטרינציה, חינוך שכולו שטיפת מוח. "מוסדות החינוך" החרדיים למעשה הם גולאגים לשטיפת מוח בשם אלוהים. 

בני האדם התארגנו, מאז ומתמיד, בשבטים ומדינות, כדי שההתארגנויות הללו יספקו לנו את צרכינו החיוניים הבסיסים. לפיכך כל מדינה מחויבת לכן לספק לאזרחיה בטחון, מים, חשמל, ביוב, רווחה וכולי. אבל גם השכלה. כי השכלה הייתה תמיד, ובטח שהיא עכשיו, צורך חיוני בדיוק כמו חשמל, ואולי אף יותר. כי השכלה הייתה תמיד, וקל וחומר שהיא עכשיו, צורך חיוני ומפתח הכרחי לא רק לפרנסה טובה וחיים ברווחה, אלא גם לאיכות חיים, לבריאות ואפילו לתוחלת חיים. ואם אתם לא מאמינים – תבדקו מי משתכר יותר, חי ברווחה יותר, בריא יותר וגם חי יותר, וזה כך בכל מקום ובכל מדינה - המשכילים יותר או הבורים יותר? 

מניעת השכלה, שזה העיקר השני, אחרי ההכרה בקיומו של האלוהים, של מערכת החינוך החרדית, דנה לכן את "הלומדים" בה לא רק לבורות ודלות, אלא גם לאיכות חיים נוראית, לבריאות לקויה, ולעוד חוליים רבים. אבל לא רק בכלואים בה פוגעת מערכת הגולאגים החרדית, אלא גם בחברה, שהיא חלק ממנה. שכן כל גוף אורגני, כולל חברה אנושית, כשאיבר כשלהו בתוכו, כמו למשל הטחול או החברה החרדית, מתנוונים וחדלים לתפקד, הגוף האורגני השלם כולו בסכנה ניוונית. 

ואם אתם שואלים, מהי "השכלה", אז בבקשה, שיקום גוף של מלומדים, בכל מדינה, או של האו"ם, והוא שיקבע מהו המינימום של "השכלה" שחובתה של המדינה הזאת, או של כל מדינה, להנחיל לאזרחיה. אבל ברור שבכל מקום, ובכל תנאי, השכלה תכלול ידיעה של פעולות חשבון בסיסיות, קרוא וכתוב בשפה המקומית ובשפה האנגלית, וידע כלשהו במדעים. תמיד אפשר להוסיף לכך ולהרחיב, אבל בטח לא לגרוע. אז הנה התשובה. 

מניעת השכלה, בוודאי מניעתה במתכוון, היא לפיכך פשע, פשע נגד האנושות. כי לא מדובר פה בפשע כלפי בודדים, אלא כלפי חברות אנושיות שלמות, כלפי האנושות כולה. ומי מכם שאומר לעצמו עכשיו, "אבל אי-אפשר או אסור שנכריח ילדים וילדות ללמוד מה שהם, כלומר שהורים שלהם, לא רוצים?, אז יש לשאלה הזאת שתי תשובות ניצחות: האחת – וכי ללמוד בבתי ספר "רגילים" מה שמלמדים שם זו לא חובה שכופה עלינו המדינה? האם המדינה לא מטילה עונשים על הורים שאינם שולחים את ילדיהם ללמוד במערכת החינוך שלה? אז מה ההבדל פה? אין שום הבדל. וחוץ מזה, אם במקרה אתם בעד גיוס חרדים לצבא, אז לכפות על בני-אדם שלא רוצים בכך להתגייס לצבא, נראה לכם חיוני, אבל להכריח אותם לרכוש השכלה, לא חשוב? והרי אין באמת שום צורך ותוחלת – לא לחרדים, לא לצבא, ולא למדינה – בגיוסם. אבל יש צורך חיוני, גורלי, בכך שהם ירכשו השכלה. אז למה אתם נלחמים לגיוסם ולא נלחמים להשכלתם, הא? 

ודבר שני, ומאוד חשוב – כדאי שנבין ונפנים שמניעת השכלה היא אקט של דיכוי. למנוע השכלה מקהילה שלמה (חרדים, ערבים, נשים) זה אקט של דיכוי בדיוק כמו מניעת מים או חשמל או ביוב מקהילה שלמה (ערבים, שחורים, פליטים). אלו הם אקטים של דיכוי, שמטרתם להשאיר את הקהילות הללו בתנאי חיים ירודים, ולמנוע מהם התפתחות אישית ומוביליות חברתית. ולכן אלו הם פשעים נגד האנושות. דוגמה מובהקת לכך היה יחס שלטון האפרטהייד הלבן בדרום-אפריקה להשכלתם של השחורים. הילדים הלבנים למדו בבתי-ספר שהנחילו להם השכלה "אירופאית", ואילו הילדים השחורים למדו בבתי-ספר נפרדים, שלימדו אותם רק את המינימום הנדרש לצורך עבודתם העתידית בעבודות "השחורות" של בניין, חקלאות ומכרות. והשר לענייני ילידים אז, "אדריכל האפרטהייד" הנריק פרוורד, שהיה לא מכן גם ראש הממשלה, הסביר זאת ואמר במפורש ש"אין שום מקום לילידים בחברה האירופאית [הלבנה] מעבר לסוגים מסוימים של עבודה. אז מה התוחלת ללמד ילד ילידי מתמטיקה, אם הוא לא יידרש להשתמש בה בפועל?". 

מניעת השכלה, אם כן, היא אקט של דיכוי, פשע נגד האנושות, שיש להעמיד לדין כל מי שנוטל בו חלק, באופן ישיר, כמורה או ממנהל מוסד שכזה, או באופן עקיף, במתן תרומות או בהעברת כספי מדינה, למוסדות שמונעים השכלה מילדים וילדות, ולדון אותו לקנסות כבדים, ולתקופות מאסר ממושכות. לכאורה הגיוני. אבל זה לא יקרה. למה זה לא יקרה? כי בעוד שלמדינה יש אינטרס מובהק בכך, הרי שלכמה מן המפלגות בארץ (למשל למפלגות החרדיות ולליכוד. אם כי לא נתניהו המציא את זה, אלא בן-גוריון) יש אינטרס מובהק לשמור על מצביעים בורים ודלים. כי אם חלילה ירכשו השכלה וירווח להם, הם עלולים, כפי שמורים כל המחקרים, לחדול מלהצביע למפלגות הללו, אלא למפלגות מתנגדות, ואז אנה אנו באים? כי בין טובת השלטון לטובת המדינה ברור מה עדיף, נכון? 


26.4.21

בית המשפט העליון לעליונות יהודית

בעיר נוף הגליל, לשעבר נצרת עלית, יש כ-43 אלף תושבים. כ-70% מהם, כלומר כ-30 אלף, הם יהודים, וכ-30%, כלומר כ-13 אלף הם ערבים. לפי אתר העירייה באנגלית (חוץ מעברית יש רק באנגלית, כנראה לשימוש התושבים הסקוטים והאוסטרלים בעיר, אבל אין אתר בערבית) יש בעיר שבעה בתי ספר יסודיים ממלכתיים, וחמישה בתי ספר יסודיים ממלכתיים דתיים וחרדים, ועוד שתי חטיבות ביניים ושני תיכונים. כלומר בסך הכל 16 בתי ספר, כולם כמובן בעברית, עומדים לרשות 30 אלף היהודים, דהיינו בית ספר לכל אלפיים נפש יהודי, ואילו ל-13 אלף הערבים אין אפילו לא בית ספר ערבי אחד.

ואכן, כבר בשנת 2013 הגישו תושבים ערבים בקשה רשמית לעירייה להקמת בית ספר יסודי ממלכתי ערבי בעיר, אך זו נדחתה. ההורים עתרו לבית המשפט המחוזי, שם טענה העירייה שלפי סקר שערכה אין ביקוש לבית ספר שכזה, ולפיכך אין צורך להקים בית ספר שכזה. בית המשפט קיבל את טענת העירייה ודחה את העתירה.

ההורים, בתמיכת אגודות שונות לזכויות האזרח, עתרו לבית המשפט העליון, ובשבוע שעבר דחה גם הוא, ברוב של שניים (אלרון וגרוסקופף) נגד אחת (ברק ארז) את הערעור, והשאיר את החלטת המחוזי על כנה. בנמקו את החלטתו קיבל למעשה השופט גרוסקופף את טענת חוסר הביקוש של העירייה, וקבע כי המערערים "לא הצביעו על תשתית המלמדת כי לעת הזו יש ביקוש מינימלי להקמתו של בית ספר ממלכתי-ערבי בעיר נוף הגליל".

אבל שופטים נכבדים, בשתי הערכאות - אתם בתי משפט, לא משרדי אוצר או כלכלה, או בורסה לניירות ערך או בתי ספר. עניינכם הוא לא היצע וביקוש, אלא זכויות האזרח. ואם אתם מאשרים מצב שבו ל-30 אלף יהודים בעיר יש 16 בתי ספר ול-13 אלפי ערבים אין אפילו אחד, אתם או דפוקים בשכל או גזענים חשוכים או שניהם כאחד. יתרה מזו - הובאו בפניכם, על ידי העותרים, נתונים נוספים, לפיהם מתוך כ-2,500 תלמידים ערבים המתגוררים בנוף הגליל רק כמה עשרות לומדים בעיר, וכל השאר, כמעט כולם, לומדים בבתי ספר ערבים, רובם פרטיים, מחוץ לעיר. ועוד יותר מכך, וגם זה הובא לידיעתכם - שיש גם הבדל עצום, זועק לשמיים, בין השקעת העירייה בתלמידים יהודים לבין השקעתה בתלמידים ערבים. שהנה, בכל תלמיד הלומד בעיר (כלומר יהודי) משקיעה העירייה כעשרת אלפים שקלים, ואילו בתלמיד הלומד מחוץ לעיר (כלומר ערבי) משקיעה העירייה פחות מאלף שקלים.

אפילו השופט העליון גרוסקופף נאלץ לקבוע שהמצב "אינו תקין", אך יחד עם זאת באופן בלתי סביר בעליל, השאיר בפסק דינו את המצב על כנו. על כך ענתה לו, ולשותפו לדעה השופט אלרון, השופטת דפנה ברק ארז בפסק דין המיעוט שלה, לאמור: "חבריי מעלים על נס את חובת השוויון, אולם לעמדה עקרונית זו צריך להיות ביטוי מעשי, שכן אחרת, במה הועילו חכמים בתקנתם".

והשופטת כמובן צודקת בכל מילה, ובדבריה אלו מבטאת לא רק את מה שקרה בהליך המשפטי המביש הזה, אלא מה שקורה במדינת ישראל בכלל - להלכה אנחנו יעני ניצן הורביצים נאורים, בפועל אנחנו בצלאל סמוטריצ'ים חשוכים. 


5.7.21

עֲקוּדִים לַטַּיִס

בבוקר שאחרי סיום קורס טיס 182, לפני כשבועיים, נזדרז "ידיעות אחרונות", העיתון הלאומני של המדינה, לפרסם את נאומו של "ר', אביו של אחד ממסיימי הקורס, שבירך במסדר הכנפיים בשם ההורים". אבל לפני שאדון בדייסה הקלישאית-דתית-לאומנית שיצאה מפיו של ר' (למה גם שם פרטי של אב חסוי? מה, האיראנים יקראו ויגבירו את סיבוב הצנטריופוגות?) נשאלת השאלה מי ואיך בוחרים מי ידבר בשם ההורים. ההורים עצמם? מפקד הקורס? ולפי מה? בגלל שגם הוא טייס (ואולי לכן ר')? בגלל שהוא דתי (אומר בנאום "אלוקים")? ואם הוא גם טייס וגם דתי, אז בכלל. שאלות. 

אבל אגש לטקסט עצמו. "אברהם אבינו, אבי האומה", פותח ואומר אבא ר', "נענה לקריאת האלוקים לצאת לדרך הארוכה, לכונן את עמנו הנפלא. הוא השיב במילה אחת 'הנני' והתייצב למשימה המפרכת ללא קושיות ושאלות, במסירות אין קץ". ככה? באמת?! האומנם עמנו "נפלא"? נפלא כמו כל העמים או נפלא מכל העמים? ובמה נפלאותינו? בזה שאנחנו יודעים להטיס מטוסים ולהפציץ בסיסי טילים ומחנות פליטים? או שאולי בזה שאנחנו, כפי שמפליא להדגים הדובר, "עם יהיר ומתנשא" כמו שאמר עלינו שארל דה-גול?

בכל מקרה, העיקר פה, סיפור אברהם וכינון האומה, אינו נכון. טעות, בורות, שקר או עיוות. על-פי המיתוס המכונן של האומה, התנ"ך, כינונה נעשה לא באופן ובעת שבה מתאר זאת הדובר, שאמור לכאורה להתמצא בתחום, בבראשית כ"ב, אלא לפני זה, בבראשית י"ב, כנאמר שם: "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ... וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו יְהוָה". זה רגע כינון האומה ולא הרגע שבו אברהם אומר "הנני". היענותו לקריאת אלוקים היא כשהנ"ל קורא לו "קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה". ואברהם אכן לוקח את בנו - "ללא שאלות וקושיות, במסירות אין קץ", כפי שמציין נציג ההורים בפני הבנים והולך לשחוט, לשרוף, להעלות את בנו קורבן לאלוקים.

"וגם אתם אמרת הנני", ממשיך ר' ומכריז בגאווה. אבל אל מי הוא מדבר כאן? אל מי הוא פונה? לכאורה אל הבנים, אבל למעשה, בהתייחס למיתוס שעליו הוא נשען וממנו הוא מצטט, הוא פונה אל עמיתיו ההורים, שכמו אברהם נענים לקריאת אלוקים לעקוד את בניהם לטייס ולהקריב אותם למען האומה. וחשוב לדעת: כת המתנחלים, הציונות הדתית, הסרוגים – קיראו להם איך שהם רוצים – מחדשים בתורתם הנוכחית את מיתוס הקרבת הבנים. "קורבן עולה" או "שה לעולה" הם קוראים למי מבניהם הנופלים בקרב על מזבח "אהבת ארץ ישראל". וגם כאן, בנאום הזה, זה כך.

ואז פונה ר' לבנים ואומר להם: "כשתצאו בחשכת הליל, נוסקים לשמיים, לבד בתא הטייס... לא תהיו לבד... יהיו שם איתכם אחינו היהודים מכבשני האש של השואה הארורה". ובהמשך מבקש מהבנים הטייסים: "צירבו באישון עיניכם את עיניו של הילד מגטו ורשה, מרים את ידיו. לא עוד". והוא מסיים את נאומו באומרו לבנים: "המיית תפילתם החרישית של דורות שלא זכו לכך (להיות טייסים?) מבקשים שיברך אתכם האל ויצליח בעדכם".

אבל הלו, ר', למה האלוקים הזה שאתה מבקש שנתפלל שיעזור לבנינו הטייסים לא עזר לשישה מיליון יהודים, ובהם מיליון וחצי ילדים, שהוריהם התפללו עליהם לא פחות מאיתנו, והתיר לרצוח אותם, הותיר את נפשותיהם להשמדה, ב"שואה הארורה" כמו שאתה קורא לה, הא?

וזה עוד לא הסוף של הבלילה המבחילה שבישל כאן רבי ר'. הוא גם מדבר על פרשת אותו שבוע, פרשת בלק, לו קורא לו "צורר היהודים הראשון שקם בהיסטוריה". וואלה? ומה עם פרעה שהיה קודם? הוא לא היה צורר? והנה, אפילו בלק הצורר שראה את "עמנו הנפלא. חברה מאוחדת, מלוכדת, ששמחת נעורים תמיד על פניה" (וואלה!?) אמר, לטענת ר', "מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל". אלא שלא בלק אמר את זה, אלא בלעם. לא משנה, פרט קטן.

ולמה ומדוע היה בלק, לטענת ר', "צורר היהודים הראשון בהיסטוריה"? הרי בתנ"ך עצמו, הראשון והיחיד הקרוי "צורר היהודים" הוא המן הרשע במגילת אסתר. אז למה בלק בכל זאת צורר? מה הוא עשה? לפי התנ"ך בלק היה מלך מואב, אחד העממים שישבו בכנען כשבני ישראל באו עליה ממצרים לרשת אותה. לפני שהגיעו הישראלים לממלכתו, הם עברו בשטחי עממים אחרים, כמו האמורי, "וַיַּכּוּ אֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו וְאֶת כָּל עַמּוֹ עַד בִּלְתִּי הִשְׁאִיר לוֹ שָׂרִיד וַיִּירְשׁוּ אֶת אַרְצוֹ". "וַיַּרְא בָּלָק בֶּן צִפּוֹר אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה יִשְׂרָאֵל לָאֱמֹרִי" ואז הוא מנסה למנוע, במיני דרכים, שיקרה לעמו ולממלכתו את אשר קרה לאמורי. האם לפי פרשנותו של ר', אבי הטייס, "צורר יהודים" הוא מי שמנסה להגן על עצמו ועל עמו מפני הישראלים המנסים לרשת את ארצו ולגרש אותם ממנה ולהשמידם?

דבר נציג ההורים ר' בטקס סיום קורס טיס 182 היה נאום פוליטי-אידאולוגי מבעית. לו היה הורה אחר נבחר לדבר (אל תדאגו, זה לא היה קורה) ואומר שם לבנים משהו כמו: "אומנם, כפי שהוכח בשואה, אין אלוהים או שאבינו-מלכנו נטש אותנו אז להירצח, אבל אנחנו ההורים וכל עם ישראל עומדים מאחוריכם, ומקווים שתצליחו, בכוחכם, להגן על מדינתנו", הארץ הייתה נזעקת ורועשת ומקללת ומטנפת. אבל כשנציג ההורים "הנבחר" נושא דברים מעוותים ומזעזעים הרבה יותר - זה עובר בשקט, כאילו כלום. ואולי אלו באמת הדברים ש"עם ישראל" מאמין בהם? שאלה טובה.


9.8.21

יש להטיל סגר על הבלתי-מחוסנים

זה שבועות וחודשים שכל "המבוגרים האחראים" במדינה – שרי הממשלה, זאת והקודמת; פקידי ומומחי משרד הבריאות; מנהלי בתי-חולים ורופאים בכירים - חוזרים ומזהירים ש"אם מיליון הבלתי-מחוסנים לא יתחסנו, קרוב לוודאי שניאלץ לחזור ולהטיל סגר ממושך בחגים"

.אוקיי. הבנו. הבלתי-מחוסנים מהווים סכנה לכלל החברה. אם הם לא יתחסנו, ניאלץ לחזור למדיניות הסגרים. בסדר. אז למה אתם לא עושים כלום כדי למנוע את הסגר הזה בחגים? למה אתם לא כופים על הבלתי-מתחסנים להתחסן וסוגרים עניין? למה אתם משחקים בקקה (תו ירוק, מסכות סגולות, בידודים צהובים) במקום לעשות מה שצריך לעשות, כלומר לכפות על הבלתי-מתחסנים להתחסן? למה במקום להטיל סגר על מיליון הבלתי-מתחסנים, אתם מתכוונים להטיל סגר גם עליהם וגם על ששת המיליונים שהתחסנו? איפה ההיגיון פה? זה הרי טמטום גמור.

"לכפות" אין פירושו ששוטרים עם מזרקים ירוצו אחרי הבלתי-מתחסנים כדי לחסנם. פירושו שמי שיכול להתחסן ולא מתחסן יצטרך להיות בבידוד עד שיתחסן. מי שלא רוצה להתחסן - אם הוא אכן מסכן את כלל החברה ובכללה את המחוסנים, כמו שאתם אומרים - שלא ייצא מהבית עד שיתחסן. זהו. פשוט, צודק, יעיל, בריא ונכון. למה אתם לא עושים את זה? מה מונע מכם לפעול כמו שצריך? מדוע אתם מתחננים בפני המסרבים שיעשו טובה ויתחסנו, במקום פשוט לסגור אותם בבתים עד שיתחסנו?

המחדל הזה מתאפשר בשמם של ערכים יפים כמו "דמוקרטיה", "חירות", "זכויות אדם" ו"חס וחלילה לנו מלכפות דברים על האזרחים. זו דיקטטורה, פאשיזם, נאציזם". אבל הלו, אזרחי ישראל המחוסנים והבלתי-מחוסנים גם יחד, אתם חיים עשרות בשנים במדינה שאין בה לא "חירות" ולא "דמוקרטיה" ולא "זכויות אדם". מדינה המחזיקה מיליוני בני אדם תחת כיבוש צבאי אכזרי ההורג בהם יום-יום. זה לא מפריע לכם כהוא זה. רק כשרוצים לחסן אתכם, אלוהים ישמור, כדי להציל את חייכם ואת חיינו, אז פתאום אתם מזדעקים? מה זה? זה אפילו לא בדיחה הדבר הזה.

אבל לא רק הפלסטינים, שהם הרי ממילא לא בני אדם בשבילכם, חיים כאן תחת כפייה מזוויעה פי אלף מחובת החיסון. גם אנחנו, היהודים, "הטובים" יעני, חיים כאן כל חיינו תחת מיני כפיות. חלקן, כמו תשלום מסים וחגורת בטיחות, כמו במדינות אחרות. חלקן ייחודיות לישראל. גיוס לצבא לשנתיים וחצי בכפייה זה לא פגיעה בחירות ובזכויות האדם? כפיית נישואים דתיים זו לא דיקטטורה? ולמה המדינה כופה על כולנו שלא לנסוע בתחבורה ציבורית בשבת ובחגים של יהודים? ולכפות עלינו לא לראות כדורגל בטלוויזיה ביום כיפור וביום הזיכרון זה לא פאשיזם?

כל המדינה, כל מדינה, היא כפייה אחת גדולה. אז זה מה שמפריע לכם? שחלילה יכפו על הבלתי-מחוסנים, שכמו עלוקות מסתובבים חופשי על גבם ובזכותם של אלו שכן התחסנו, סגר ובידוד? כדי שלא יהרסו לנו ולעצמם את החיים? יאללה ממשלה, במקום להטיל סגר על כולנו, כולל ששת מיליוני המתחסנים, הטילו עכשיו, מיד, סגר על מיליון הבלתי-מתחסנים. עוד לא מאוחר מדי.

ועכשיו הבמה שלכם. גדפו וקללו כאוות-נפשכם.


20.9.21

החזירו את הילד

מדובר באחד הפשעים החמורים ביותר בספר החוקים. העונש על-פי החוק הישראלי על חטיפת ילד מחזקתו החוקית הוא עד 20 שנות מאסר. זה מעשה הפשע שביצע שמואל פלג, כשחטף, ביודעו שמדובר בפשע, את נכדו איתן בירן בן השש, ניצול התרסקות הרכבל, מחזקתה החוקית של דודתו, איה, בהתאם להחלטת בית המשפט באיטליה. החטיפה הזו נוגדת כל חוק ואמנה הנהוגים הן באיטליה והן בישראל.

על מעשה הפשע הזה לא יכסו מילים יפות או התייפחויות, כנות או מבוימות, מול מצלמות הטלוויזיה. גם העובדה שהחוטף הוא סבו של הילד היא חסרת משמעות לצורך העניין. לכן על החוטף ומשתפי הפעולה עמו להחזיר את הילד ללא דיחוי, כמה שיותר מהר, ומרצונם החופשי' לחזקת דודתו באיטליה. ואם לא, אז בהוראה של בית משפט ישראלי. אין כאן שום מקום להתחכמויות, התפלפלויות או עיכובים.

אלא שהתקשורת הישראלית, ברובה המכריע, משתפת פעולה עם הפושעים. הן בכך שהיא מכבסת את הפשע במילים כמו "טרגדיה" ו"משפט שלמה", וכמובן בהעניקה "זמן מסך" לרוב לסב החוטף ושותפיו לפשע, כאילו היו איזה צדיקים שעלינו להבין לנפשם; שפעלו אולי לא בדיוק לפי החוק, אבל "מתוך כאב",  "לטובת הילד" (איך חטיפת ילד מביתו היא "טובת הילד"?) מתוך הגשמה כביכול של איזו "צוואת הורים" בלתי קיימת, וכל מיני דברי הבל וזבל שכאלו.

כל הוויית העוולה הנוראה שביצעה המשפחה החוטפת הפושעת, ושהתקשורת הישראלית נותנת לה הכשר, מצויה בשלוש המילים ששיגר הסבא שחטף את הילד מדודתו, אחות אביו של איתן בירן, לאחר שנחת עם הילד על אדמת ישראל – "איתן חזר הביתה". מה זה "חזר" ומה זה "הביתה" במשפט הקצר הזה? הדודה איה מסרה את הילד לסבו לכמה שעות, בהתאם לצו המשמורת של בית המשפט, ומשבושש להחזירו בזמן הנקוב - פירשה את המסר ששלח לה החוטף שהנה החזיר סוף-סוף, אומנם באיחור, את הילד "הביתה", כלומר אליה. אבל כשיצאה מביתה לקבל את פני הילד, התברר לה שהסבא חטף אותו לישראל.

הפירוש של "חזר הביתה", מבחינת החוטף, הוא שהילד חזר לכאורה למשפחתו ולמדינתו "האמיתיות". אבל זהו מיצג שכולו שקר ורמיה. ביתו האמיתי של איתן בירן -  אלא אם בית המשפט באיטליה או איתן בבגרותו יחליטו אחרת -  הוא בית דודתו, אחות אביו, באיטליה. שם גדל ושם הוא חי, עד שנחטף.

במיצג השווא הזה מובלעות שתי הנחות כוזבות, שהתקשורת הישראלית כנראה מסכימה עמן: האחת היא שילד "שייך" לאמו ולא לאביו, ולפיכך אם ההורים נספו, אזי הבית "האמיתי" של הילד שהתייתם הוא אצל הדודה מצד האם ולא אצל הדודה מצד האב, וזאת למרות שהדודה מצד האב היא זו שטיפלה בו מיום האסון וגם קיבלה את החזקה עליו כדין. השנייה היא האקסיומה הציונית, לפיה ביתו האמיתי של כל יהודי, קל וחומר של יהודי יתום, הוא ישראל. וזאת למרות שביתו האמיתי של איתן בירן היה ועודנו איטליה, המדינה בה חי כל חייו.

החזירו את הילד לביתו, לבית דודתו באיטליה. לא מחר ולא מחרתיים. עכשיו. מיד. 


22.11.21

יהיר, צדקן, שקרן, אלים וטיפש - הכי ישראלי שיש

דומה שהפרויקט הציוני התעכל עד תום וכל שנותר ממנו הן עצמותיו, גזענותו. הקריטריון היחיד שנותר כדי לקבוע מיהו הפושע ומיהו הקורבן בכל עניין הוא תעודת הזהות – הלנו הוא או לצרינו? כך מעצר של זוג יהודים-ישראלים שהתנהגו באופן מחשיד בטורקיה הוא חטיפה מזוויעה. לעומת זאת מעשה חטיפה ממשי, פלילי, שמבצע יהודי-ישראלי, סבא, סגן-אלוף שמואל פלג, מוצג בתקשורת כ"חטיפה" במירכאות והוא מרואיין כאילו היה גיבור לאומי רב-חסד ותושייה, משהו בין יהודה המכבי לטרומפלדור.

לא סתם הסבא החוטף נחשב פה לאיזה גיבור לאומי. הוא מבטא במעלליו את רוח הישראליות, את הישראליזם. 

הסבא החוטף שמוליק פלג

ראשית, היהירות. המחשבה שתערים באופן נכלולי ויעני מתוחכם על בית המשפט ורשויות החוק באיטליה, ואז רשויות החוק בישראל יאפשרו לך, בדיעבד, להחזיק לנצח בילד. וכי למה בעצם? הרי לא היה מלכתחילה שום סיכוי שהחטיפה הזאת תעבור לך בשלום או תשאיר בידיך את הילד.

שנית, הצדקנות. הסב הוא צדקן במובן שהוא חושב שהצדק איתו. ככה זה, הוא צודק וזהו. ולמה הוא צודק, אפילו שהוא הפר את הסכמי המשמורת, ואת פסק הדין שניתן באיטליה, את אמנת האג? כי הוא יהודי, זה למה. כי הילד הוא "שלנו", של הצד של האמא, של מדינת ישראל. כי השואה והתקומה והאירוויזיון.

הסב הוא גם שקרן. הוא שיקר לאחות אביו של הילד, והוא ממשיך לשקר כשהוא אומר, גם אחרי ששתי ערכאות בישראל קבעו אחרת, שהוא לא חטף את הילד. והוא כמובן גם אדם אלים. חטיפה של ילד, גם בלי לסמם או להכות או לקשור אותו, היא מעשה אלים. שלא לדבר על כך שבעברו של האיש ישנה הרשעה, ולא כל אחד זוכה לזה, בגין אלימות כלפי מי שהייתה אשתו ועכשיו הפכה שותפתו לדבר עבירה.

אבל בעיקר, הסב שמוליק פלג הוא טיפש. התוצאה של מעשהו הפלילי תהיה ללא ספק הפוכה ממה שלכאורה, לדבריו, התכוון לו. שהרי אם כוונתו בחטיפת הילד הייתה לנכס את הילד לעצמו ולמשפחה ולהיטיב אגב כך עם הילד, שיזכה לחיות "במקומו "הנכון", הרי שבפועל הוא עשה והשיג בדיוק את ההיפך. ראשית, כי הילד פה הוא החשוב ומעשה החטיפה ומה שהתרחש בעקבותיה רק יוסיפו לחוויה הטראומטית הקשה שעבר. שנית, הרי עכשיו הסיכוי שהילד יינתן לסב למשמורת כלשהי על-ידי בית משפט כלשהו - התאפסה. אם יזכה לראותו זה רק באיטליה, לכמה שעות בחודש אולי, ותחת השגחה. וכל זה עוד לפני האפשרות שהוא יוסגר לאיטליה וידון למאסר.

כל זה היה ברור מראש. גם מדינה שמתנהגת כך כמעט בכל עניין, וזהו רמז דק, לא בדיוק תיצלח בדרכה.