1.2.21 

מרצ, זו מודעה אנטישמית

דומה שמרצ עושה מאמצים ניכרים, חוזרים ונשנים, כדי למצב עצמה קבל עם ועולם כמפלגה אנטישמית. ואין זה משנה כלל אם האנטישמיות שמתפלקת לכאורה למרצ מדי פעם נובעת מהלא-מודע הבאמת אנטישמי שלה, או שההבלחים האנטישמים של מרצ, שאכן מתגברים עם התקרב הבחירות, הם מודעים ומכוונים למי שהם חושבים שהוא קהל היעד של המפלגה. העובדות הן עובדות. למרצ יש שוב ושוב התבטאויות – בדיבור, בכתב ובתמונה – אנטישמיות למהדרין. אך לפני כשבועיים הציע בכיר מרצ אלוף במיל. יאיר גולן בציוץ בטוויטר למנוע באופן קולקטיבי טיפול רפואי מחרדים (לא מערבים, לא מסטלנים, לא מחברי-כנסת) שמפירים את הנחיות משרד הבריאות. והנה בשבוע שעבר יצאה המפלגה עם כרזת התעמולה שאתם רואים פה בפניכם. ומה רואים בה? רואים בה תמונת תקריב גדולה של גבר יהודי מבוגר בלתי מזוהה (שמו או כל פרט מזהה אחר אינו מופיע בכרזה), אחד מאלו שאנחנו קוראים לו חרדי או "דוס", ומעל לראשו מרחפת באותיות קידוש לבנה אזהרה ש"הוא מסוכן לבריאות", ולמטה חתומה מי שטוענת זאת – מרצ.

ונגיד זאת בבירור – הבחירה של יוצרי המודעה ביהודי בלתי מזוהה היא לא מקרית. היא מודעת ומכוונת. הם לא בחרו, כפי שעשו יוצרי "ארץ נהדרת", ברב מפר ההנחיות המוכר לציבור מן הטלוויזיה, הרב חיים קנייבסקי, שאז ההתקפה עליו היא, כמובן, אישית ולגיטימית. מרצ הנהדרת, לעומת זאת, בחרו בתמונה של יהודי חרדי בלתי מוכר בעליל לציבור החילוני, ובוודאי שלא למצביע מרצ הפוטנציאלים. זה שבדף הפייסבוק שלה ציינה מרצ בצד המודעה שזהו האדמו"ר מוויז'ניץ לא משנה את העובדה שבכרזה עצמה לא מופיע שמו או כל פרט מזהה אחר עליו, והוא בעצם מופיע במודעה כחרדי גנרי, ככל חרדי, לאמור "החרדי", כל חרדי, כלומר כל החרדים מסוכנים לבריאות. 

ולמה זה אנטישמי? כי מבחינה תרבותית היסטורית תמונה אייקונית גנרית כזאת של יעני חרדי היא בעצם תמונה אייקונית של "היהודי", של כל יהודי, של כל היהודים, כולל כותב המאמר הזה  וקוראיו. כי בדיוק כך, בדמות היהודי הבלתי-מזוהה הזאת שבכרזה של מרצ, עם הזקן והפיאות והמגבעת, מצטיירת לגבי מרבית תושבי תבל האירופאים-נוצרים, בטח ובטח בעיני האנטישמים שבקרבם, דמותו של "היהודי", של כל יהודי, של כל היהודים. אף בן-אדם בתבל, כשיראו לו תמונה של ראש מרצ ניצן הורוביץ וישאלו אותו מי זה, לא יגיד "יהודי". מן הסתם יגיד "איש", אולי אפילו "סתם איש". אבל כמעט כל אדם בתבל שיראו לו את הכרזה של מרצ וישאלו אותו מי זה לא יגיד "סתם איש", אלא יגיד "יהודי". אדרבא. בסרט התעמולה הנאצי "היהודי הנצחי" שבו מוצגים היהודים כעכברושים מפיצי מחלות (אתם רואים, מרצ, אתם אפילו לא מקוריים. אמרו את זה קודם, לפניכם), מסבירים לצופים כיצד היהודים מסווים את זהותם האמיתית – קוצצים בפאותיהם, מגלחים את פניהם ומסירים את כיסויי הראש שלהם – ומתחזים כך ל"אנשים רגילים". אבל אל תתנו לזה להטעות אתכם, מזהירים אותנו בסרט הנאצי הזה. אף על פי שהם גילחו עצמם לגמרי וגם הסירו את המגבעות, הם עדיין נשארו אותם יהודים, שכל אחד מהם הוא "מסוכן לבריאות הציבור". 

אני לא יודע לגבי ניצן הורוביץ, ואני יכול רק לשער, אבל סבא שלי, יעקב, שבשמו אני נקרא, נראה בדיוק כמו היהודי בתמונה של מרצ, אולי רק עם מגבעת שונה. ובנו, אבא שלי, אכן קצץ בנעוריו בפאותיו והסיר מגבעתו והיה לחילוני, לסתם איש, ואני כמותו. אבל את הסבא הזה שלי, את היהודי הגנרי הזה של מרצ, שהוצג כ"מסוכן לבריאות הציבור" האירופאי-הארי, ועוד כמה מיליונים כמותו, אולי שמעתם על זה, רצחו הנאצים. וזאת הסיבה, למי ששואל, מדוע המודעה הזאת של מרצ מעוררת בי כאלו חלחלה וזעם. שהרי אם המודעה הזאת של מרצ, כמות שהיא, הייתה מופיעה בכל מקום אחר בעולם, כשהכיתוב "מסוכן לבריאות הציבור" מופיע בה בכל שפה אחרת – צרפתית, הולנדית, אנגלית, גרמנית, ערבית, ספרדית – הייתם גם אתם מתמלאים חלחלה וזעם. אז זה אותו דבר כשזה בעברית, בדיוק אותו דבר. 

וצריך לחזור ולומר – יש הבדל, בהחלט תהומי, בין להכריז שהרבנים, כולל ציון שמותיהם ותמונותיהם, הקוראים להפרת ההנחיות מסכנים את בריאות הציבור, כי זה בהחלט נכון (אם כי ראש הממשלה ושריה שאינם אוכפים עליהם ועל חסידיהם את ביצוע ההנחיות מסכנים את בריאות הציבור לא פחות, ואף יותר, מהם), לבין להאשים בסיכון בריאות הציבור חרדי או יהודי גנרי, כלומר את כל החרדים, או את כלל היהודים. 

ואם כל זה עדיין לא ברור למישהו, אז אתן דוגמה משדה אחר, שדה מוכר וקל יותר לאוהדי מרצ. שהרי לא רק בין החרדים יש מפרי תקנות סדרתיים. גם בין הערבים, נכון? אז תתארו לכם שמפלגה ימנית קיצונית כלשהי (תבחרו לכם חופשי בזאת שאתם הכי מתעבים) הייתה מפרסמת מודעה דומה לזו של מרצ, שבה נראית תמונתנו של ראש מועצה או קאדי בכפר ערבי כלשהו, שאכן מאפשר נגיד קיום חתונות המוניות בכפרו בניגוד להנחיות, עטוי בכאפיה ועם זקנקן קטן, אבל בלי לציין את שמו או זהותו או את הסיבה להופעתו בכרזה, ומעליו הכותרת הגדולה "הוא מסוכן לציבור" ומתחת חתימת המפלגה הדימיונית, נגיד "החזית היהודית". מה הייתם אומרים אז, למראה תמונה של ערבי - כי זה מה שכולם היו רואים, כמו שכולם רואים בכרזה של מרצ יהודי – שמוכרז עליו "מסוכן לבריאות הציבור", כאילו כל ערבי, כל הערבים, מסוכנים לבריאות הציבור. הייתם נסערים אז, מתחלחלים, זועמים, זועקים, ובצדק, לאיזה שפל נוראי הגיע הגזענות של הימין הקיצוני, נכון? אז אותו דבר, בדיוק אותו דבר.  


14.6.21

מברוק לממשלה החדשה

בשבוע שעבר, באחת מתוכניות הערב, ראיינה עמליה דואק את ג'סאן חאג' יחיא, פלסטיני אזרח ישראל שכעשרה יהודים עשו בו לינץ' בהרצליה במהלך מבצע "שומר החומות". הוא ניצל ממוות רק בגלל שהתחזה למת. בסוף הריאיון ביקש חאג' יחיא לומר משהו לסיכום, וכך אמר: "זה, המצב הזה לא ייגמר. כל עוד הבן שלך יהיה טייס והבן שלי יהיה טייח, זה מצב שלא ייגמר". וזו התורה כולה על רגל שבורה אחת. כי לא יהיה בארץ הזאת רגע של שקט ושלווה, ובטח לא שלום, אם לא נכונן כאן שוויון מלא-מלא בכל התחומים, בלי שום סייגים, בין יהודים לערבים.

האם הממשלה החדשה תגשים את זה? ברור שלא. האם החזון הזה, היחיד שיכול להשאיר את ישראל בחיים, יתגשם אי-פעם? קשה לראות את זה קורה גם לא עשרות שנים קדימה. אבל כמו שאמר פעם כדורסלן סיני זקן "גם מצעד של אלף מילין מתחיל בצעד וחצי". הממשלה שהושבעה אתמול (ראשון) היא הצעד וחצי הזה והיא גם יכולה וצריכה להמשיך ולהוליך את כולנו אל האופק של התקווה שיהיה פה פעם טוב, טוב לכולם.

מגוחכים "המושלמיסטים" למיניהם, שמרוב שהם תולים בממשלה החדשה ציפיות מופרכות, הם מאוכזבים ממנה מרה ומזהירים מפניה בזעקה עוד לפני שקמה. הבה ונראה מה הממשלה הזאת כבר כן עשתה בתחום הפעוט הזה של החתירה לשוויון ולשלום בין יהודים לפלסטינים. ראשית, היא הראשונה בתולדות המדינה שחברה בה מפלגה ערבית. כלומר, זו הפעם הראשונה שאזרחי ישראל הפלסטינים שותפים בשלטון. זה לא היה כאן מעולם, והנה עכשיו זה קם ונהיה. הקל הדבר בעיניכם?

ולא רק זאת. בממשלה חדשה, בפעם השנייה בלבד בתולדות "מדינת היהודים", יש שר ערבי, פלסטיני. הראשון התמנה ב-2007, כמעט 60 שנה אחרי שקמה ישראל. חלפו עוד 14 שנה והנה מתמנה שר ערבי שני. בקצב הזה, מי יודע, אולי בעוד שתיים-שלוש ממשלות יהיו אפילו שניים-שלושה שרים, אולי אפילו שרה פלסטינית.

ולא זאת ואף זאת. השר הפלסטיני, עיסאווי פריג', הוא תושב כפר קאסם. זה הכפר שבו טבחו חיילי צה"ל בדם קר עשרות אזרחי ישראל פלסטינים, בהם נשים וילדים, חפים מכל עוון, אך לפני 65 שנה, ב-1956. סבו של פריג' ניצל מהטבח הזה כי התחזה למת, אבל שניים מאחי סבו היו בין הנטבחים. והנה, עכשיו, נכדם של הנטבחים הוא שר בממשלת ישראל. היקל בדבר בעיניכם?

ומילה אחרונה על הטענות כלפי רע"ם, המפלגה הערבית בקואליציה החדשה, ועל זה שהיא הומופובית, רחמנא ליצלן. גם זה חלק מהשוויון המלא שצריך להיות פה. שגם לערבים, בדיוק כמו ליהודים, מותר להיות הומופובים. למה מה, מפלגות השלטון לאורך השנים (בממשלות שמאל וימין), ש"ס ויהדות התורה הן פחות הומופוביות ממנה?  אדרבא, הן ודאי הרבה יותר מיזוגניות מרע"ם. שהרי בשתי המפלגות החרדיות לא הייתה מעולם חברה אישה. ואילו ברע"ם הייתה כבר, בכנסת הקודמת. אז יאללה, יאללה.

עיזבו אתכם מהשטויות. תנו לממשלה הנכנסת יד וכתף וברכת הצלחה בדרך החדשה.

 

6.12.21

תפקידה של מרצ - לטהר את השרצ

פה ושם צצים אנשים התוהים מה עושה מרצ בממשלה הנוכחית, הממשיכה ואף מכבידה ידה במלאכת "הכיבוש" של 67' - שלמעשה הינו המשכה של הנכבה מ-48' - והדיכוי של הפלסטינים בשטחים. שהרי, תוהים התוהים, מרצ היא מפלגה שחרתה לכאורה על דגלה את סיום "הכיבוש", והנה היא עושה בדיוק ההיפך מכך.

לא נכון, מה פתאום?! מזדרזים מנהיגי וחסידי מרצ לענות לתוהים התמימים, אתם מדברים שטויות. אתם מעדיפים ממשלה של בן-גביר וליצמן ורגב? (כאילו שבעניין ''הכיבושי'' יש הבדל) וחוץ מזה, הכי חשוב היה להעיף מהשלטון את נתניהו המושחת. ועוד יותר חוץ מזה, אנחנו רק מפלגה קטנה, ויכולת ההשפעה שלנו מועטה, אז בינתיים (ב-54 השנים שחלפו וב-82 שיבואו) אין לנו ברירה אלא לקחת חלק בכיבוש הזה. אבל אנחנו עדיין בהחלט נגדו ובעד הקמתה של מדינה פלסטינית לצד ישראל, אז תסתמו.

אבל האמת היא שמרצ תמיד תמכה בפועל בכיבוש, כולל בצורתו שנודעה בשם "הסכמי אוסלו", שאך נועדו להעביר את פעולות השיטור הכיבושי מידיים ישראליות לידיים פלסטיניות. אף ממשלה שמרצ ישבה בה לא הורידה ולו התנחלות אחת מעל אדמה פלסטינית. מעולם מרצ לא התנגדה בכנסת למלחמה או "מבצע" כלשהם נגד פלסטינים, אלא תמיד רק כשבועיים מתחילתם ולקראת סיומם. וכמובן שמרצ היא מתנגדת נחרצת לסרבנות שירות בצה"ל כהתנגדות לכיבוש שהיא כביכול מתנגדת לו. ולא רק זה, אלא שמצביעיה, בעשרות ומאות אלפיהם, שירתו ומשרתים בסדיר ובמילואים בגאווה לא-כבושה בצבא הכיבוש. יתרה מכך, סגן שרת הכלכלה מטעם מרצ הוא האלוף (במיל') יאיר גולן, שהיה שנים רבות קצין בכיר עד כדי סגן הרמטכ"ל בצבא הכיבוש הצה"לי.

פעם אחת בלבד, בשנת 2000, פרשה מרצ בראשות שר החינוך דאז, יוסי שריד, מממשלת אהוד ברק וזה לא קרה בגלל הכיבוש או השלום או הפלסטינים. זה קרה בגלל ששריד התנגד שימונה לו סגן שר מש"ס ושיינתנו תקציבים לזרם החינוך של ש"ס. ללמדך שהרבה יותר משמתנגדת מרצ לכיבוש היא מתעבת את ש"ס (את המזרחים? החרדים? החרדים המזרחים?) - מפלגה שהצביעה, אגב, בעד הסכמי אוסלו. פרישה זו של מרצ הביאה בסופו של דבר לפירוק ממשלת ברק ולעלייתו לשלטון של אריק שרון.

כי זו האמת. מרצ לא התנגדה ואינה מתנגדת לכיבוש, להיפך. היא משמשת לישראל כעלה תאנה לכיבוס הכיבוש והצגתו בעולם כ"נאור" לכאורה. זו שליחותה המדינית.

אך לפני שבוע קבעה בצדק מנהיגת מרצ לשעבר, זהבה גלאון, ש"נערי הגבעות הם זרוע של הממשלה". את מאמרה היא סיימה במשפט "אם ישראל אינה רוצה להיראות כמדינת אפרטהייד, המינימום שהיא צריכה לעשות הוא לעקור את גידולי הפרא של המאחזים". כלומר, לא לעקור מהשורש את מדיניות האפרטהייד של ממשלת ישראל, אלא רק את הניראות האפרטהיידית שלה. זה בסדר שנהיה מדינת אפרטהייד, אבל חלילה לנו שהעולם יווכח בכך. אז הבה נטשטש ונערפל. שהרי זה היה ונותר תפקידה ההיסטורי של מרצ – לטהר את השרצ.