פרסומו או ליתר דיוק אי-פרסומו של המאמר הבא הוא סיפור שראוי, שצריך, שחובה לספרו. בערבו של ה-17 ביוני 19 פתחו כל מהדורות החדשות  של הטלוויזיה בידיעה מרעישה לכאורה, אתם אולי זוכרים את זה, על פלסטיני בן 46, מחמוד קטוסה, שגם תמונתו כמובן פורסמה, שנעצר כחשוד באונס ילדה יהודיה בת שבע, עם כתבות ארוכות, שיחזורים וראיונות עם נציגי משפחת הילדה ופוליטיקאים שגינו, וכל הטררם, הייתי אומר, הכמעט רגיל. אבל אני משהו בסיפור הזה, באיך שהוא סופר, הריח לי (אולי אלו הגנים היהודים שלי) כמו עלילת דם. הייתי בטוח בזה עד כדי כך שכבר באותו ערב, בשעה 21:28 (זה כתוב שם) פירסמתי בפייסבוק את הפוסט הזה:

למחרת, ה-18 לחודש, יצאו גם העיתונים בכותרות מקפיאות דם, ואני מביא לכם כאן רק דוגמה אחת, עמודו הראשון של "ידיעות אחרונות" העיתון השמאלני יעני:

באותו יום ביקשתי מהעורך שלי ב'הארץ' להביע את דעתי זו במאמר. הסכים. כתבתי. נפסל. אמרו לי למתן. כתבתי מחדש, ממותן. עדין לא אושר. אז אמרתי להם שאם כך אני אפרסם את זה כפוסט בפייסבוק, כמובן בלי לכתוב שזה מאמר שיועד ל'הארץ". הסכימו. אז המאמר שאתם קוראים לא התפרסם ב'הארץ', אלא כפוסט בפיסבוק:


18.6.19

סממנים של עלילת דם

ביומיים האחרונים נרעשה וזעקה הארץ כולה – פלסטיני (ששמו, תמונתו ומקום מגוריו נמסרו, כמובן, ללא שום היסוס) אנס ילדה יהודייה בת שבע בהתנחלות חרדית בה עבד. כל כלי התקשורת סיפרו בהרחבה ובבולטות עצומה את הסיפור על כל פרטיו המזעזעים לכאורה. שלושת ערוצי הטלוויזיה השונים פתחו עם הסיפור הזה, כאילו על פי הוראה או תיזמור מכוונים מלמעלה, את מהדורת חדשות הערב שלהם. גם ראש הממשלה בנימין נתניהו, לא פחות ולא יותר, (שלא לדבר על בנו יאיר) ושר-הביטחון לשעבר אביגדור ליברמן ועוד "רבים וטובים", אנשי שלטון, רבנים ומי לא, נזעקו לגנות והכפיש ולקרוא לאונס "טרור לאומני" ולדרוש "עונש מוות למחבלים" ו"מוות לערבים" בכלל, ומה לא.

לפני פחות מחודשיים הגישה פרקליטות מחוז ירושלים כתב אישום נגד בחור בן 24 בשם אברהם לשם, אברך מקצרין, המתגורר בהתנחלות אפרת, בגין אונס ילדה בת ארבע. לא ניכנס כאן לפרטים המזעזעים, אבל קראתם או שמעתם בכלל על המקרה הזה? זה פתח מהדורת חדשות כלשהי? זה בכלל דווח בחדשות כלשהן? ראש הממשלה גינה? ליברמן צייץ? מישהו קרא לתלות את הבחור? רבנים אמרו משהו? לא כלום. שקט ושלווה.

אוקיי, תאמרו, אז בסדר, זו הגזענות הציונות רגילה, שום דבר חריג. שהרי כשיהודי אונס ילדה זה בעיה פרטית שלו, וצריך לשלוח אותו אולי לטיפול, אבל כשערבי אונס ילדה זו בעיה לאומית, סכנה קיומית, וצריך לשלוח אותו לגרדום. שהרי היהודי הוא אחד משלנו והערבי הוא אויב שלנו. ככה זה. אין מה לעשות. אז לא נורא. אלא שהמקרה הזה, הסיפור הזה, מאתמול, על הפלסטיני שאנס לכאורה ילדה בת שבע מהתנחלות מסתמן כנראה להיות נורא יותר מהגזענות הציונית הרגילה, שכבר הורגלנו לה, שכן יש בו, מתחילתו, מעצם פרסומו, סממנים מובהקים ומדאיגים של עלילת דם.

כל הסיפור הזה אין לו, ויותר ויותר מתברר, על מה לסמוך, ועל שני דברים מרכזיים כבר מסכימים מאז הפרסום, כל הכתבים והפרשנים - ראשית, אין בידי המשטרה שום ראייה או מימצא שאכן בוצע פשע, שהילדה אכן נאנסה, לבד מעדותה ועדות הוריה. שנית, אין בידי המשטרה שום ראייה או מימצא או עדות תומכת כלשהי שאם אכן היה אונס, הוא בוצע על ידי הפלסטיני שנעצר על ידה כחשוד באונס. יתרה מכך - אין ולו פרט אחד שפורסם, ופורסמו גם דברים שונים וסותרים, בסיפור הזה, שעומד במבחן הגיוני כלשהו, לבד מזה של הוזים לאומניים שקפצו על הפלסטיני האנס לכאורה כמוצאי שלל גזעני רב לנופף ולהתהדר בו. 

הנה למשל צרור חלקי של דוגמאות – הורי הילדה אינם זוכרים, או אינם יודעים לציין, מתי בדיוק אירע האונס, והם מדברים, וכמותם גם כתב האישום, על משהו בין מרץ לאפריל. הייתכן כדבר הזה, שהורים אינם זוכרים את היום שבו ילדתם חזרה הביתה חבולה ורצוצה, ובלי תחתונים – כפי שטרחו כל המדווחים לציין, לאחר שבוצע בה אונס? ובאותו עניין – אם אין תאריך לביצוע הפשע, כיצד יכולה המשטרה לקבוע אם הנאשם בכלל היה או לא היה בזירה, שגם היא בעצם אינה ידועה, בעת ביצוע הפשע שאין יודעים מתי בכלל בוצע? ואיך ייתכן שהנאשם הבוגר הערבי גרר את הילדה היהודית החרדית הקטנה בכוח לכפרו או ברחובות ההתנחלות (גם כאן יש שתי גרסאות) במשך דקות ושעות לאור היום בלי שאיש ראה זאת או שם לב לכך? ואיך אף אדם, בביתה או בבית-ספרה, לא שם לב כל הזמן הזה להיעדרה? ואם הילדה מכירה את האיש כבר זמן רב מאוד - כי במשך חודשים על חודשים הוא פיתה אותה, כעובד בבית-ספרה, בסוכריות כדי להכין את זממו, כפי שדווח לנו - איך זה שהיא לא זיהתה אותו מיד, והצליחה לזהות אותו רק במקרה ורק כמה ימים לא אחרי האירוע עצמו, אלא רק אחרי הגשת התלונה במשטרה כעבור זמן? ובאיזה מסדר זיהוי, גם זה סופר לנו, היא זיהתה אותו, אם היא זיהתה אותו ובכלל מכירה אותו כבר מקודם לכן? אלו רק מעט מן הספקות והתהיות שעולות מהסיפור הזה, שאין בו ולו פרט אחד שמחזיק מים, ויותר ויותר מסתמן ומצטייר כפנטזיה דמיונית או עלילת שקר.

ואם אכן כך יתברר, בעוד יומיים או שבועיים או שנתיים, שכל הסיפור לא היה אכן אלא עלילת שקר, עלילת דם, היתנצל מישהו? הישתנה משהו? הנה, הצחקתי אתכם.

את המשך הסיפור אתם מכירים. אחרי כמה חודשים "האנס חסר הרחמים" שוחרר מבלי שהוגש נגדו כתב אישום. וכל הסיפור נמחק כלא היה. וזהו. חלף עם הרוח.

ועוד תוספת קטנה, עצובה, נוראה:

אפריל 21, פחות משנתיים אחרי אחרי ש"אונס הילדה בת השבע בידי פלסטיני" שלא היה ולא נברא פתח את מהדורות החדשות בטלוויזיה והשתלט על שערי העיתונים היומיים, יעני בגלל ש"אונס ילדה בת שבע הוא זוועה נוראה" הוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה, כתב אישום נגד ז'ק רביבו (59) מקריית אתא, על שאנס ילדה בת שבע. שמעתם על זה משהו? זה בכל הוזכר באיזושהי מהדורת חדשות בערוץ כלשהו? איזשהו עיתון שם את זה בעמוד הראשון, השני, השלישי ה-16? שום דבר מאלו. אז זה לא אונס ילדה בת שבע הוא כאן הזוועה הנוראה, אלא הגזענות, הגזענות שלנו היא הזוועה הנוראה.