סיפורים מטופשים שלא פורסמו מעולם

"אז מה אתה אומר, אבא?'', שאלה, "שאני אתחיל להזדיין?" "לא. לא. מה פתאום להזדיין", הזדעזע האב הזקן, "להתחתן. קודם כל להתחתן, ורק אחר-כך להזדיין, כן?"

הַיּוֹם יוֹם הַהֻלֶּדֶת שֶׁל מַחְמוּד, וְאִמָּא קָנְתָה לוֹ מַתָּנָה: שִׁשָּׁה בָּלוֹנִים בִּשְׁלַל צְבָעִים. הָלַךְ מַחְמוּד לְבֵית הַסֵּפֶר, עַלִּיז וְשָׂמֵחַ עִם הַבָּלוֹנִים, וּבַדֶּרֶךְ הִגִּיעַ לְמַחְסוֹם עִם חַיָּלִים.

ובמתחת של השלט הגדול והזוהר, כתב בטוש כחול עבה על נייר בריסטול בצבע תכלת "פיפי במעלית – 250 שקל, קקה על הדלת – 400. פרטים במקום". אבל גם אחרי שבוע לא נכנס לאל נקמות אפילו כלב פודל.

"איך אמרת שקוראים לך?", שאלה לפתע בלרינה ברוך נמס בכוס. "תום", אמר הנער המיוחם משקריו, "תום פינוזיו". "מה זה פינוזיו?!" תמהה המכשפה , "אתה טונג'י?" "לא, לא", הסביר השליח, "זה כמו פינוקיו, אבל עם זין".

"תָּבִיא אֶת הַפָּרָה, יְהוּדוֹן, אוֹ שֶׁאֲנִי שׁוֹחֵט אוֹתְךָ. וְגַם אֶת כָּל הַכֶּסֶף שֶׁיֵּשׁ לְךָ תָּבִיא" הִתְרַעֵם הַיְּהוּדִי בְּקוֹל חָנוּק וְדַקִּיק "אֲבָל הַפָּרָה פָּרָתִי הִיא כַּדִּין, וְהוֹלֵךְ אֲנִי לִמְכֹּר אוֹתָהּ לְגִיסִי תְּמוּרַת תְּרֵיסָר זְהוּבִים טָבִין וּתְקִלִּין" .

"מִי זֶה מְצַלְצֵל?", נִשְׁמַע קוֹל רוֹעֵד מֵהַבַּיִת. "אֲנַחְנוּ", אָמְרוּ הָאַרְיֵה וְהַגִּ'ירָפָה, "גִּ'ירָפָה וְאַרְיֵה". "אֶת מֵי אַתֶּם מְחַבְּשִׂים?", שָׁאַל הַקּוֹל. "אֶת חָמִיס בֶּטֶל", קָרְאוּ הַגִּ'ירפָה וְהָאַרְיֵה, "תִּפְתַּח". "אֲבָל אֲנִי לֹא חָמִיס בֶּטֶל", טָעַן הָאִישׁ, "אֲנִי חָמִיס תַּבּוּזִים".