שנה טובה, ושתתרסק הממשלה במהרה בימינו, אמן. מיטב מאמרי 2022 הועברו לקטגוריות לפי נושאים.

פורים, פסח, ראמדאן, רפורמה משפטית, מחאה עממית. חודשיים של כיף.

ההפיכה המשטרה לאן? המחאה לאן? המדינה לאן? ואנחנו לאן?

יהיה חם ומגעיל.

חגים, מועדים, נופלים, אבל לא בטוח שנקום. שנה טובה!

שלומי כשלומכם. חרא אחד גדול.

"איך לכתוב תסריט" הישן והטוב כבר לא קיים. אבל יש [בעיקר בדיגיטלי] ספר חדש, מעודכן, משוכלל וטוב הרבה יותר - "תסריטאות". תוכלו לקרוא כאן כמה דברים עליו וכמה דברים מתוכו, שישכנעו אתכם, אני מקווה, לקנות ולקרוא ולהשתמש.

ב"בזרוע נטויה ובעין עצומה" בוחן ניב שלושה סרטים על מלחמת לבנון: "בופור" (2007), "ואלס עם באשיר" (2008) ו"לבנון" (2009), ומספק מבט מעמיק על התסריטים, הדיאלוגים והליהוקים ומפריך מספר גדול של תאוריות שנוצרו סביבם (דוד רוזנטל, וואלה). כולל קטעים מתוך הספר.

הסופר עמוס עוז : לא רק ניתוח מעמיק של הדעות הקדומות החבויות בסרטו המהולל של בניני, אלא גם 'שיקוף' מזהיר ונוקב של השפה הקולנועית בכללה. קראתי אותו מרותק - זה ספר נהדר.[בקישור גם קטעים מתוך הספר]

״הייתכן שיוצרי "ללכת על המים", התסריטאי גל אוחובסקי והבמאי איתן פוקס, הומואים מוצהרים וגלויים, נגועים בהומופוביה עצמית?״ בקישור יש גם קטעים מתוך הספר.

"על מה הסרט הזה?" עוסק בניתוח ובפענוח של חמישה סרטים ישראליים - החיים על פי אגפא, זוהר, שחוּר, חולה אהבה משיכון ג' והבחור של שולי. מאחר שהספר אזל ואין אותו גם בדיגיטלי (שעוד לא הוצא ב-1999) אני מעלה כאן כאן סריקה של כולו (העמודים מקושקשים קצת, אבל לא נורא) מתוך העותקים שנותרו בידי. כל עמודי הספר, כ-240, סרוקים כאן, בכפולות, עבורכם, ואתם יכולים לעשות בו ובחלקיו כל שימוש שהוא - לקרוא, להדפיס, להפיץ, ללמד, הכל חופשי חופשי. רק מה? אל תשכחו, בכל שימוש שהוא, לתת קרדיט למחבר. תודה.

ארבעה מאמרים על קולנוע וטלוויזיה שפרסמתי בכתבי עת. האחד על המחבר בין הסרטים הישראלים "שחור", "הבחור של שולי" ו"חתונה מאוחרת", השני על הגעגועים, כלומר - המסרים הסמויים, בסדרת הטלוויזיה האמריקאית המצליחה "מד מן", השלישי על אשמתן הכוללת של הנשים בסדרה "הפרקליטים", והרביעי על העיוות המוסרי בסדרה הישראלית "הנערים".

ספר שלא כתבתי. ערכתי. עיקרו הוא התסריט המלא של ספר הפולחן. אבל יש בו גם ראיון, מעניין מאוד לדעתי, שערכתי עם יוצרי הסרט, התסריטאי חיים מרין והבמאי ינקול גולדווסר, וגם כמה מאמרים מלומדים על סרט ואפילו סיפור קצר של דוד בוסי בהשראת הסרט.

מיטב המאמרים בנושאים הללו שפרסמתי ב'הארץ' בשנים 2012 עד 2015.

מיטב המאמרים בנושאים הללו שפרסמתי ב'הארץ' בשנים 2016 עד 2018.

מיטב מאמרים בנושאים האלו שפרסמתי ב'הארץ' בשנים 2019 - 2020.

מבחר מאמרי בנושאים הללו בשנים 22-21

ההצגה, בבימויו של ישראל גוריון, הועלתה לראשונה בתיאטרון נווה צדק בשנת 1985 וזכתה באותה שנה בפרס 'כינור דוד', שהיה אז משהו כמו ה-אמי הישראלי. המחזה מצורף בקובץ PDF נפרד בן 24 עמודים

לקט נבחר ומובחר מביקורות סרטי הפורנו שפרסמתי בתחילת שנות השמונים ב'ידיעות אחרונות' תחת השם הבדוי יקוב פליני. תיהנו.

ספר שראה אור ב-1991, והקדים קצת (ב-30 שנה לפחות) את זמנו, ואזל ונעלם מזמן, אסופה של מאמרים "פמיניסטיים" שכתבתי עד אז בכל מיני עיתונים, בעיקר במדור "פמיניסט" בעיתון "חדשות" המנוח. ויש כאן גם די הרבה מאמרים מן הספר, בתעתיקים ובצילומים סרוקים.

על כל ספרי הקומיקס (על ספרי הילדים - ראו שם) המשותפים לי עם דודו גבע, על העבודה המשותפת על דודו גבע, וגם קטעים, צילומים, מתוך כל הספרים. עמוס לעייפה, עשיר לאללה, מלוא הטנא, כל טוב. שנה טובה. כנסו,כנסו.

"הספר הינו אסופה נבחרת של דברי-נאצה ואיחולי-מיתה איומים ומטופשים שקיבל הסופר והסאטיריקן קובי ניב בעקבות פוסט שפרסם בפייסבוק, מלווים באיוריו המצחיקים להפליא של הקריקטוריסט של עיתון "הארץ" עמוס בידרמן. ספר מזעזע ומשעשע המיטיב לשקף, באופן תיעודי סאטירי, את רוח התקופה בה אנו חיים"

ספר, לכאורה לילדים, אבל בעיקר למבוגרים, וגם לילדים, שהוא לא רק ספר משעשע ומרהיב ביופיו, אלא גם משחק טריוויה מדליק. כנסו ותיווכחו.

על ספר ההומור הסאטירי המיתולוגי שראה אור לפני קרוב לחמישים (!) שנה, ועדיין לא נס ליחו.

"אז מה אתה אומר, אבא?'', שאלה, "שאני אתחיל להזדיין?" "לא. לא. מה פתאום להזדיין", הזדעזע האב הזקן, "להתחתן. קודם כל להתחתן, ורק אחר-כך להזדיין, כן?"

הַיּוֹם יוֹם הַהֻלֶּדֶת שֶׁל מַחְמוּד, וְאִמָּא קָנְתָה לוֹ מַתָּנָה: שִׁשָּׁה בָּלוֹנִים בִּשְׁלַל צְבָעִים. הָלַךְ מַחְמוּד לְבֵית הַסֵּפֶר, עַלִּיז וְשָׂמֵחַ עִם הַבָּלוֹנִים, וּבַדֶּרֶךְ הִגִּיעַ לְמַחְסוֹם עִם חַיָּלִים.

ובמתחת של השלט הגדול והזוהר, כתב בטוש כחול עבה על נייר בריסטול בצבע תכלת "פיפי במעלית – 250 שקל, קקה על הדלת – 400. פרטים במקום". אבל גם אחרי שבוע לא נכנס לאל נקמות אפילו כלב פודל.

"איך אמרת שקוראים לך?", שאלה לפתע בלרינה ברוך נמס בכוס. "תום", אמר הנער המיוחם משקריו, "תום פינוזיו". "מה זה פינוזיו?!" תמהה המכשפה , "אתה טונג'י?" "לא, לא", הסביר השליח, "זה כמו פינוקיו, אבל עם זין".

"תָּבִיא אֶת הַפָּרָה, יְהוּדוֹן, אוֹ שֶׁאֲנִי שׁוֹחֵט אוֹתְךָ. וְגַם אֶת כָּל הַכֶּסֶף שֶׁיֵּשׁ לְךָ תָּבִיא" הִתְרַעֵם הַיְּהוּדִי בְּקוֹל חָנוּק וְדַקִּיק "אֲבָל הַפָּרָה פָּרָתִי הִיא כַּדִּין, וְהוֹלֵךְ אֲנִי לִמְכֹּר אוֹתָהּ לְגִיסִי תְּמוּרַת תְּרֵיסָר זְהוּבִים טָבִין וּתְקִלִּין" .

"מִי זֶה מְצַלְצֵל?", נִשְׁמַע קוֹל רוֹעֵד מֵהַבַּיִת. "אֲנַחְנוּ", אָמְרוּ הָאַרְיֵה וְהַגִּ'ירָפָה, "גִּ'ירָפָה וְאַרְיֵה". "אֶת מֵי אַתֶּם מְחַבְּשִׂים?", שָׁאַל הַקּוֹל. "אֶת חָמִיס בֶּטֶל", קָרְאוּ הַגִּ'ירפָה וְהָאַרְיֵה, "תִּפְתַּח". "אֲבָל אֲנִי לֹא חָמִיס בֶּטֶל", טָעַן הָאִישׁ, "אֲנִי חָמִיס תַּבּוּזִים".

הצעה/פיץ' לסדרה אמריקאית (אנגלית. 13 עמודים) שנמכרה ב-2017 ל"קשת אינטרנשיונל" ובסופו של דבר לא התממשה. הזכויות חזרו אלי ואולי מישהו מכם, או הדוד שלו מאמריקה, ירים את הכפפה, או את המגבת (לא לא. לא ניכנע!), מה שנפל שם על הריצפה.

מה שהיה מיועד להיות ספר הועבר למדור באתר הזה. קיראו עוד.

פרק מתוך "400 המלכה", שבכתובים, שכתיבתו כבר נמשכת הרבה שנים, ויום אחד אף תסתיים, אמן.

פרק, מספר 13, מתוך הנובלה הכתובה לגמרי "מחיה המתים" שטרם מצאה לה הוצאה לאור.

פרק מתוך ספרי "400 המלכה" הנכתב זה עשרות בשנים, ואם ירצה השם יסתיים לפני שאסתיים אנוכי. הציור: קטע מסקיצה מאת נועם נדב

תסריט קצר. כמעט והופק, לפני שנים רבות, כסרט פתיחה לפסטיבל ירושלים. אבל רק כמעט. אחר-כך יועד להיות מצורף לנובלה 'מחיה המתים', שלא ראתה אור, אפילו לא כמעט. מצורף כאן כקובץ PDF בפורמט של תסריט.

שני פרקים ראשונים מספר שהתחלתי לכתוב ב-2011, וכנראה לא אמשיך, אבל לדעתי שווים קריאה.

סיפור קצר שכתבתי לפני כמה שנים בעקבות מותו של חבר קרוב.

את המאמרים שלי בעיתון הסטודנטים "פי האתון" עוד אין לי, אבל לעומת זאת יש כאן סיפור שקשור למאמר שכתבתי שם לפני המון שנים, שמעורבים בו גם שר הביטחון אז משה דיין ואחרים.

סיפור על מאמר שכתבתי ערב מלחמת יום הכיפורים ובו ניבאתי את פרוץ המלחמה, ולא פורסם בשל פרוץ המלחמה. ועוד כמה מאמרים סאטיריים קצרצרים שכתבתי אחרי המלחמה מ"אפריקה" לתל-אביב ולעולם.

מיטב הקטעים (רק הפנינים) מהמדור הסאטירי המצויר "חשדות" שערכתי וכתבתי בעיתון "חדשות" המנוח.

מיטב מאמרי מ'העולם הזה' בשנים 76'-78' סרוקים מתוך הארכיון המלא הגלוי לכל באינטרנט של העיתון המנוח.

כן, גם ב'גלובס' כתבתי מאמרי דעה (ואיפה לא? בכל מקום שנתנו לי) וגם ביקורת תאטרון, אגב. אבל בינתיים מצאתי ויש פה רק שני מאמרי דעה שיש בהם עניין. וגם את סיפור המאמר שלי שנפסל וסיים לי שם את הקריירה.

בשנת 74 כתבתי ב"דבר" מדור סאטירי בשם "דבר אחר" (שם מבריק חחח למדור סאטירי בעיתון "דבר") ובינתיים הצלחתי למצוא משם רק כמה קטעים ראויים, תרתי משמע, לקריאה, והנה הם פה.

מיטב ממעט המאמרים שפרסמתי ב'מעריב' ושהצלחתי איכשהו למצוא באינטרנט.

מיטב המאמרים שפרסמתי בנושאים הללו ב'הארץ בשנים 2012 - 2015

מיטב מאמרים שפרסמתי בנושאים הללו ב'הארץ' בשנים 2016 - 2018

מיטב מאמרי ב'הארץ' בנושאים הללו בשנים 2019 - 2020.

מיטב מאמרי בנושאים הללו בשנים 22-21

בינתיים רק הסבר (קישורים ישירים עוד יבואו, בעזרת השם והילדים) איך להגיע - בספוטיפי וביוטיוב - לשמיעת התקליט של הצגת הילדים "מה שיהיה יהיה" שכתבתי למוני ובר-אבא ב-1981.