"אהבה קטלנית 977" הוא סיפור אהבה המתהווה בעולם עתידי, נעים ונוח, אך בשל חוקיו הנוקשים אין לאדם שליטה על חייו. בעולם הזה האהבה אסורה ומימושה מהווה סכנת חיים.

כאן תוכלו לקרוא את תחילתו של הספר, המקבילים ל-17 העמודים הראשונים בדפוס, כדי שתוכלו להבין במה מדובר ושתשתכנעו לקרוא את הספר כולו.

"הקריאה בספר מסחררת, לופתת, מהירה, מאלצת להתמסר כליל לתנועה" (נטע אחיטוב. הארץ, ספרים) הספר היה בין המועמדים הסופיים לפרס ספיר 2019.

כאן תוכלו לקרוא קטעים מתוך הספר, כדי שתוכלו להבין במה מדובר בתקווה שתשתכנעו לקרוא את הספר כולו.

"האבסורד הקומי הגס והנשגב של קובי ניב יורד חדרי בטן בלי לחשוש מהקולות המהדהדים בה ומתעלה לגבהים של הומור שחור כל כך, עד שהוא חורג מהספקטרום המוכר לנו אל תחום פרוע ומרגש, שרוחותיהם הסוערות של ג´ונתן סוויפט, ירוסלב האשק וקורט וונגוט מרחפות מעליו."

שבעה פרקים נבחרים מתוך 56 פרקי הספר, לקריאתכם, כדי לגרום לכם להיפגע ולרכוש ובעיקר לקרוא, את כל הספר יוצא-הדופן הזה.

קריאת הלקסיקון מיועדת אך רק לאנשים פסיכים לגמרי הלוקים גם בנפשם וגם בדעתם. ראו הוזהרתם.

במהלך שנותי בפייסבוק, כשרוחות השטות המשייטות בנפשי מדייקות עצמן לפתגמים מטופשים, מתוחכמים, כואבים, מצחיקים ושכאלו, אני מפרסם אותן תחת הכותרת "פתגם אוזבקי עממי עתיק", אחרי כמה שנים נוכחתי לראות שהצטברו באמתחתי כמה עשרות טובות של פתגמים די מוצלחים. אז הנה הם כאן. יאללה, תרבחו ותסעדו.

"איך לכתוב תסריט" הישן והטוב כבר לא קיים. אבל יש [בעיקר בדיגיטלי] ספר חדש, מעודכן, משוכלל וטוב הרבה יותר - "תסריטאות". תוכלו לקרוא כאן כמה דברים עליו וכמה דברים מתוכו, שישכנעו אתכם, אני מקווה, לקנות ולקרוא ולהשתמש.

ב"בזרוע נטויה ובעין עצומה" בוחן ניב שלושה סרטים על מלחמת לבנון: "בופור" (2007), "ואלס עם באשיר" (2008) ו"לבנון" (2009), ומספק מבט מעמיק על התסריטים, הדיאלוגים והליהוקים ומפריך מספר גדול של תאוריות שנוצרו סביבם (דוד רוזנטל, וואלה). כולל קטעים מתוך הספר.

הסופר עמוס עוז : לא רק ניתוח מעמיק של הדעות הקדומות החבויות בסרטו המהולל של בניני, אלא גם 'שיקוף' מזהיר ונוקב של השפה הקולנועית בכללה. קראתי אותו מרותק - זה ספר נהדר.[בקישור גם קטעים מתוך הספר]

״הייתכן שיוצרי "ללכת על המים", התסריטאי גל אוחובסקי והבמאי איתן פוקס, הומואים מוצהרים וגלויים, נגועים בהומופוביה עצמית?״ בקישור יש גם קטעים מתוך הספר.

"על מה הסרט הזה?" עוסק בניתוח ובפענוח של חמישה סרטים ישראליים - החיים על פי אגפא, זוהר, שחור, חולה אהבה משיכון ג' והבחור של שולי. יש כאן גם פירקון אחד על כל אחד מהסרטים סרוקים מאחד מהספרים (המקושקשים קצת, אבל לא נורא) שנותרו בידי.

שני מאמרים (בינתיים זה מה שמצאתי) על קולנוע וטלווויזיה שפרסמתי בכתבי עת. האחד על המחבר בין שלושת הסרטים הישראלים "שחור", "הבחור של שולי" ו"חתונה מאוחרת" והשני על הגעגועים, כלומר - המסרים הסמויים, בסדרת הטלוויזיה האמריקאית המצליחה "מד מן".

כאן יש הגיגים וגם טיפים בכל הקשור לכתיבה ויצירה. ויש לי ניסיון בזה, גם ככותב וגם כמורה, מרצה, לתסריטאות. אז קחו מה שיש.

פה מופיעים הגיגים קצרים שלי על ספרים שקראתי ועל ענייני ספרות בכלל.

הגיגי על כל מה שקשור לקולנוע וטלוויזיה. חוץ מפרסומות, שאת הגיגי עליהן תוכלו לקרוא ב"ונעבור לפרסומות"

כאן אתם יכולים לקרוא ביקורות זריזות וקצרות, מכל מיני כיוונים, על פרסומות שרצות עכשיו בטלוויזיה.

ספר שראה אור ב-1991, והקדים קצת (ב-30 שנה לפחות) את זמנו, ואזל ונעלם מזמן, אסופה של מאמרים "פמיניסטיים" שכתבתי עד אז בכל מיני עיתונים, בעיקר במדור "פמיניסט" בעיתון "חדשות" המנוח. ויש כאן גם די הרבה מאמרים מן הספר, בתעתיקים ובצילומים סרוקים.

על כל ספרי הקומיקס (על ספרי הילדים - ראו שם) המשותפים לי עם דודו גבע, על העבודה המשותפת על דודו גבע, וגם קטעים, צילומים, מתוך כל הספרים. עמוס לעייפה, עשיר לאללה, מלוא הטנא, כל טוב. שנה טובה. כנסו,כנסו.

"הספר הינו אסופה נבחרת של דברי-נאצה ואיחולי-מיתה איומים ומטופשים שקיבל הסופר והסאטיריקן קובי ניב בעקבות פוסט שפרסם בפייסבוק, מלווים באיוריו המצחיקים להפליא של הקריקטוריסט של עיתון "הארץ" עמוס בידרמן. ספר מזעזע ומשעשע המיטיב לשקף, באופן תיעודי סאטירי, את רוח התקופה בה אנו חיים"

ספר, לכאורה לילדים, אבל בעיקר למבוגרים, וגם לילדים, שהוא לא רק ספר משעשע ומרהיב ביופיו, אלא גם משחק טריוויה מדליק. כנסו ותיווכחו.

על ספר ההומור הסאטירי המיתולוגי שראה אור לפני קרוב לחמישים (!) שנה, ועדיין לא נס ליחו. ובקרוב גם תהיה פה כל ההגדה האגדית לפסח.

"אז מה אתה אומר, אבא?'', שאלה, "שאני אתחיל להזדיין?" "לא. לא. מה פתאום להזדיין", הזדעזע האב הזקן, "להתחתן. קודם כל להתחתן, ורק אחר-כך להזדיין, כן?"

הַיּוֹם יוֹם הַהֻלֶּדֶת שֶׁל מַחְמוּד, וְאִמָּא קָנְתָה לוֹ מַתָּנָה: שִׁשָּׁה בָּלוֹנִים בִּשְׁלַל צְבָעִים. הָלַךְ מַחְמוּד לְבֵית הַסֵּפֶר, עַלִּיז וְשָׂמֵחַ עִם הַבָּלוֹנִים, וּבַדֶּרֶךְ הִגִּיעַ לְמַחְסוֹם עִם חַיָּלִים.

ובמתחת של השלט הגדול והזוהר, כתב בטוש כחול עבה על נייר בריסטול בצבע תכלת "פיפי במעלית – 250 שקל, קקה על הדלת – 400. פרטים במקום". אבל גם אחרי שבוע לא נכנס לאל נקמות אפילו כלב פודל.

"איך אמרת שקוראים לך?", שאלה לפתע בלרינה ברוך נמס בכוס. "תום", אמר הנער המיוחם משקריו, "תום פינוזיו". "מה זה פינוזיו?!" תמהה המכשפה , "אתה טונג'י?" "לא, לא", הסביר השליח, "זה כמו פינוקיו, אבל עם זין".

"תָּבִיא אֶת הַפָּרָה, יְהוּדוֹן, אוֹ שֶׁאֲנִי שׁוֹחֵט אוֹתְךָ. וְגַם אֶת כָּל הַכֶּסֶף שֶׁיֵּשׁ לְךָ תָּבִיא" הִתְרַעֵם הַיְּהוּדִי בְּקוֹל חָנוּק וְדַקִּיק "אֲבָל הַפָּרָה פָּרָתִי הִיא כַּדִּין, וְהוֹלֵךְ אֲנִי לִמְכֹּר אוֹתָהּ לְגִיסִי תְּמוּרַת תְּרֵיסָר זְהוּבִים טָבִין וּתְקִלִּין" .

"מִי זֶה מְצַלְצֵל?", נִשְׁמַע קוֹל רוֹעֵד מֵהַבַּיִת. "אֲנַחְנוּ", אָמְרוּ הָאַרְיֵה וְהַגִּ'ירָפָה, "גִּ'ירָפָה וְאַרְיֵה". "אֶת מֵי אַתֶּם מְחַבְּשִׂים?", שָׁאַל הַקּוֹל. "אֶת חָמִיס בֶּטֶל", קָרְאוּ הַגִּ'ירפָה וְהָאַרְיֵה, "תִּפְתַּח". "אֲבָל אֲנִי לֹא חָמִיס בֶּטֶל", טָעַן הָאִישׁ, "אֲנִי חָמִיס תַּבּוּזִים".

פרק מתוך "400 המלכה", שבכתובים, שכתיבתו כבר נמשכת הרבה שנים, ויום אחד אף תסתיים, אמן.

פרק, מספר 13, מתוך הנובלה הכתובה לגמרי "מחיה המתים" שטרם מצאה לה הוצאה לאור.

סיפור על מאמר שכתבתי ערב מלחמת יום הכיפורים ובו ניבאתי את פרוץ המלחמה, ולא פורסם בשל פרוץ המלחמה. ועוד כמה מאמרים סאטיריים קצרצרים שכתבתי אחרי המלחמה מ"אפריקה" לתל-אביב ולעולם.

מיטב מאמרי מ'העולם הזה' בשנים 76'-78' סרוקים מתוך הארכיון המלא הגלוי לכל באינטרנט של העיתון המנוח.

מיטב ממעט המאמרים שפרסמתי ב'מעריב' ושהצלחתי איכשהו למצוא באינטרנט.

כן, גם ב'גלובס' כתבתי מאמרי דעה (ואיפה לא? בכל מקום שנתנו לי) וגם ביקורת תאטרון, אגב. אבל בינתיים מצאתי ויש פה רק שני מאמרי דעה שיש בהם עניין.

בשנת 74 כתבתי ב"דבר" מדור סאטירי בשם "דבר אחר" (שם מבריק חחח למדור סאטירי בעיתון "דבר") ובינתיים הצלחתי למצוא משם רק כמה קטעים ראויים, תרתי משמע, לקריאה, והנה הם פה.

את המאמרים שלי בעיתון הסטודנטים "פי האתון" עוד אין לי, אבל לעומת זאת יש כאן סיפור שקשור למאמר שכתבתי שם לפני המון שנים, שמעורבים בו גם שר הביטחון אז משה דיין ואחרים. תקראו

מיטב הקטעים (רק הפנינים) מהמדור הסאטירי המצויר "חשדות" שערכתי וכתבתי בעיתון "חדשות" המנוח.

מיטב המאמרים שפרסמתי בנושאים הללו ב'הארץ בשנים 2012 - 2015

מיטב מאמרים שפרסמתי בנושאים הללו ב'הארץ' בשנים 2016 - 2018

מיטב מאמרי ב'הארץ' בנושאים הללו בשנים 2019 - 2020.