בגופו של מספר וגיבור הספר, רַחמִי קוֹלצ'וֹנֶרוֹ, שהואשם בעברו ברצח כפול שלא ביצע, מתגלה סרטן בשלב מתקדם ונותרה לו שנה אחת בלבד לחיות.
הוא מחליט לנצל את השנה הזו ולהגשים את חלום חייו ולכתוב ספר על הפיכה המתרחשת בבית-משוגעים במדינה בלקנית בשנות ה-50. בתוך כך תוקפים אותו בשנתו סדרה של חלומות המתהווים למעין סדרת טלוויזיה בלשית שבה מנסים השחקן אנתוני הופקינס (או שמא זה בוב הוסקינס?) ועוזרו הלמה לגלות מי רצח בחלומו של קולצ'ונרו את חברו הטוב ש', שחדל לדבר עימו.
ספר יוצא-דופן, כואב ומצחיק, הכורך את כל סתירות החיים למיקשה פְּרוּמָה אחת.
. 15 מהקוראים המדרגים באתר ע-ברית נתנו לו 5 כוכבים. והנה לקט ממה שכתבו על הספר –
"כבר הרבה זמן לא קראתי ספר שכזה... מיוחד, שנון עם חוכמת כתיבה שכזאת" (limav) "עוד ספר נפלא של קובי ניב... מרגיש כאילו נכתב בחטף ובנשימה אחת, עם כמה עלילות מקבילות, הסוריאליזם הזורם והשפה הכל-כך טבעית"(ilbernet) "לצחוק עד שבוכים או לבכות עד שצוחקים. לפעמים זה בא ביחד. וקובי ניב עושה את זה נהדר. ממליצה בחום! " (שרית אלקון) "חגיגה לנפש" (דניאל דליות) "ריגש" (דניאל) "סיפור על גבר ערירי, ללא משפחה, נטול חברים, חסר אהבה, שעל סף מותו הקרב ממציא לעצמו, כותב ספר, סיפור אהבה בלתי-אפשרי מפעים, מהיפים שנכתבו בספרות העברית" (שירה) "ספר מקסים" (dorit) "ספר גדול. רובו מורכב ממונולוג בכמה מימדים של הכרה, וכל השכבות האלה סוריאליסטיות, מצחיקות, ועם זאת לא פעם גם נוגעות ללב. קיום שכולו חלום סהרורי שבו רפרנס הופך למציאות וחשיבות שמות הדמויות מוטלת בספק במקרה הטוב. יופי טופי, מומלץ מאוד" (guybahir)
"מה שתפס אותי מעבר למארג הסיפורי המקורי והמרתק, היה האופן בו גם בסיפור מתח בלשי הוא אינו מפסיק לקרוץ אל הקוראים בהומור מתוחכם, ברמזים מתוחכמים ובמיוחד בשימוש במילים שכבר קשה למצוא בסיפורת אפילו לא בעיתונות בת ימינו. כל אחת מן הדמויות צוירה ביד אומן ויכולתי לתאר אותה תוך שימוש בלא מעט חושים רק מתוך הקריאה. חלק מן השמות היו התכתבות בין המחבר לבין חנוך לוין, אסי דיין ואפרים קישון, והתענגתי על היצירתיות במתן השמות לדמויות. ניב צוחק על עצמו כשהוא לוקח את החירות להחליף במהלך הסיפור את השמות של הדמויות כאוות נפשו ולש את הדמויות כמו פלסטלינה. היכולת שלו לכתוב ברצף מחשבה אסוציאטיבי ולדלג למחוזות האבסורד היא בלתי נדלית ורצופה בחיוכי הקורא" (רזי לבנת)
"ספר נהדר, נהניתי מאוד לקרוא. כתיבה קולחת , הומור והתפתחויות מפתיעות. נאמן לסגנונו המיוחד, קובי ניב הצליח גם הפעם לספר סיפור מעניין, מצחיק ומפתיע. ממליץ בחום!" (ד"ר ש. אבישי) "מטורף, יוצא דופן במובן הקיצוני של המושג. קטעים הקשים להכלה, מאוזנים באמצעות הומור מטורף, אך שובה לב כאחת . קראתי בשקיקה וממליץ בחום! קראו ותכירו למה" (Arik)"ספר אחר. מוזר. קורע מצחוק ומרגש עד דמעות בו זמנית. לא נתקלתי בכזה" (רועי) "היה כיף לקרוא" (נצח) "הספר כתוב בצורה מקורית ביותר, ושואב אותך לתוך העולם של הדמות הראשית ועולמות המשנה שלו. מקסים וייחודי" (שחף) "ספר מיוחד במינו! ראליסטי, סוראליסטי, מטורף, מצחיק עד דמעות, מותח ומאד עכשווי. והשמות שקובי ניב ממציא . גאון!!!" (עילג)
"ספר מוזר, שהוא למעשה שלושה סיפורים מוזרים. אדם ערירי ולא צעיר מתבשר שנותרה לו שנה לחיות. את השנה הוא מעביר בניסיון לכתוב ספר ובמקביל החלומות שלו יוצרים סיפור בהמשכים. כך, במקביל, נפרשים השנה בחייו של המספר (וחלקים מעברו), החלומות שלו והסיפור שהוא מנסה לכתוב, כולם משתלבים זה בזה, משפיעים זה על זה ומשתקפים זה בזה. החלום בהמשכים הוא סוריאליסטי, פנטסטי וחסר עקביות, כמו שחלומות אמורים להיות. הסיפור המתפתח הוא יותר ריאליסטי, אבל לא לגמרי והוא במכוון מתרחש מזמן ורחוק מכאן במציאות שונה מאוד, אבל מוכרת. החיים עצמם הם ריאליסטים, אבל לא פחות קשים ומוזרים. שלושת הסיפורים מלאים בסיטואציות מגוחכות, על סף הגרוטסקי, ואם זה לא היה כואב, זה היה מצחיק. הכאב נוכח כל הזמן בשלושת הסיפורים. החיים קשים, כואבים, חסרי משמעות ומלאים באכזריות שרירותית ומקרית, וכך גם עולמות הדמיון, היצירה והחלום. למרות הקושי והסבל שעובר המספר ועוברות הדמויות אותן הוא ממציא או חולם, הספר עצמו משעשע ובשורה התחתונה, גם הומור שחור הוא מצחיק" (איזי)
"ספר מוזר לגמרי אבל זה גם סוד הקסם של הספר. בטח לא כולם יתחברו אבל אני מאוד אהבתי. 3 עלילות שונות בספר אחד - הדרך שבה כתובות העלילות מאוד מיוחדת, מבולבלת במתכוון ובסוף קראתי את הספר כמעט בפעם אחת וזה אומר המון!" (שירן) "ספר מקורי ביותר שבו הסופר משתמש בכתיבה מיוחדת לא רק בשילוב כמה סיפורים ביחד ובשימוש בזמנים שונים אלא גם במשחק שהוא משחק בשפה העברית. הספר גדוש בביטויים ובשמות מעוותים שלא לדבר אירועים היסטוריים שהופכים בידיו להזויים לגמרי... ונראה. בספר מראה קשה על המציאות מצד אחד והרבה קטעי הומור מאוד מצחיקים מצד שני. לא מתאים לאנשים חסרי סבלנות ו/או מבוגרים מידי אבל מתאים מאוד לצעירים אוהבי ספרות וקולנוע" (תאיל)
"ספר מקסים, בוטה ועדין בו זמנית, מעורר למחשבה. הנאה צרופה למי שמוכן להיכנס להרפתקה" (lea)) "הנאה צרופה" (מאיר טסלר) "אכן ספר מיוחד, מוזר, מצחיק בטירוף (יש קטעים שממש התפוצצתי מצחוק) ריאליסטי וסוריאליסטי. לעיתים מדכא ומאיים. בקיצור הכל" (יעל גרייף)