אבא מלך



למרות שנשבעתי, אחרי "הרואים בעננים", שיותר אני לא כותב ספרי ילדים (כי התמורה לא שווה את ההשקעה, כי התבגרתי, כי נמאס לי, כי התייאשתי, ובעיקר כי כל התשובות נכונות), פתאום ב-2018 כן כתבתי עוד ספר ילדים. למה? כי הרעיון היה פשוט נהדר בעיני, ולא  יכולתי לעמוד בפיתוי. וכמובן שטעיתי. לא טעיתי בזה שהרעיון הוא נהדר, ושגם הספר שכתבתי ממנו הוא נהדר, הכול באמת סבבה בספר הזה, חוץ מדבר אחד קטן: לא מצאתי לא צייר שיצייר אותו ולא הוצאה שתוציא אותו. 

לא שלא היו מגעים ודיבורים ואפילו התלהבויות לכאורה, אבל שום דבר מזה לא הבשיל לכלום. אז חזרתי לייאושי וזרקתי את הספר למגירה, כלומר לכונן החיצוני, ועד היום הוא שכב לו שם בשקט, וגם אם צרב או כאב לו, הוא לא אמר מילה, הגה לא הוציא. 

אבל עכשיו, כשאני מעלה את האתר הזה, אמרתי לעצמי פתאום (יש פה הרבה פתאום בטקסט הזה. זה טקסט מאוד פתאומי) "אתה שומע, יחזקל (זה שם החיבה שלי לעצמי), למה שלא תעלה באתר הזה שלך אתה הסקיצה של הספר, ואולי דווקא שם פתאום (אתם רואים?) תמצא צייר או מו"ל. למה לא, בעצם? מה אכפת לך, תנסה". 

אבל לפני זה הסבר קצר. כמעט כמו כל הספרים שלי שיש בהם ציורים - ספרי הקומיקס וספרי הילדים עם דודו גבע , וגם ספר הילדים שכתבתי בעצמי – הכתיבה שלי היא לא רק של הטקסט, אלא גם של הציורים – אלו ציורים יופיעו בכל עמוד, מה יראו בהם ומה יגידו בהם הדמויות, וכאילו כל מה שנותר לצייר או לציירת זה רק לצייר. אבל זה לא בדיוק ככה. כי זו רק סקיצה, ומשנמצא הצייר או הציירת הנכספת, אז כמובן שמשם ואילך העבודה היא משותפת. 

אז הנה כאן לפניכם, ציירים וציירות ו/או מו"לים פוטנצאלים/יות, הסקיצה המלאה  (18 כפולות) של הספר האבוד או הגנוז "אבא מלך", ואם למישהו מכם זה מדגדג משהו באיזה אצבע, דברו איתי (בפרטי) ונראה, אולי נוכל להפיח בסיפור הזה חיים.


לקריאת ספרי ילדים שכבר ראו אור - ליחצו על התמונות שלמטה