יצאתי לחפש אתונות בתיקיות עתיקות במחשב ומצאתי תרנגולות, אבל מדליקות. וזה הסיפור - בשנת 2016, בעקבות העבודה המשותפת המוצלחת מאוד שלי עם הצייר-קריקטוריסט עמוס בידרמן, שעבד אז עדיין (לפני הפנסיה) ב"הארץ", על ספרנו המשותף המצוין "שטנה", הצעתי לו שנציע לייצר לעמודי הדעות שם, ב"הארץ", קוביית קומיקס יומית קטנה, ברוחב של טור אחד, לא קריקטורה במובן הפוליטי, מהסוג של מה אומר ראש הממשלה לשר הביטחון, אלא משהו יותר עמוק, אולי, משהו יותר אנושי-פוליטי-חברתי במובן הרחב יותר מהדמויות הפוליטיות הנוהגות ומשטות בנו, משהו שיהיה תמיד ואריאציה על אותה סיטואציה (כדי שאפשר יהיה לעמוד בנטל הציור היומי הזה). בדקנו בדרגים בכירים יחסית ב"הארץ" אם יהיה להם עניין זה. השיבו שכן, אבל שנביא דוגמאות. אחרי חשיבה משותפת גיבשנו רעיון לסיטואציה קבועה, יחסית, בואריאציות שונות, של שני תליינים העומדים להעלות מישהו לגרדום. גיבשנו וכתבנו ועמוס צייר 11 הצעות, כמניין כדורגלני ישראל, כדי להראות לממונים המחליטים את מגוון האפשרויות שהסיטואציה הזאת מאפשרת, והעברנו לרשויות המוסמכות. למרבה הצער קיבלנו תשובה שלילית חד-משמעית וסופית. אני אפילו לא זוכר מה היו הנימוקים, אבל מה זה משנה. אבל הנה עכשיו פתאום מצאתי את ה-11 הללו,  כשחיפשתי, כאמור, במחסני  דברים אחרים. אז אני אני מעלה אותם כאן (לא שאלתי את עמוס, אבל אני בטוח שהוא מסכים). זהו. חבל שהם יהיו סתם תקועים באיזה מחסן. מגיע לציבור, לכם, לשזוף בהם את עיניכם.

לעמוד הספר שטנה' באתר לחצו כאן >>>  ניב את בידרמן. שטנה

חגים לששון ומועדים לשמחה